עמונה.
עמונה.צילום: חזקי עזרא

אין דבר יותר מופרך מאשר הדרישה להרוס את עמונה.

קרקעות "פרטיות" שנעשו פרטיות אי פעם באיזו פעולה סיטונית מושחתת של חלוקת אדמות על ידי הירדנים ושאיש אינו יודע מי הם בעצם בעליהן, שמעולם לא עובדו במאתיים השנים שקדמו לעשרים השנים של היישוב, ושאולי חלק מהיישוב יושב עליהן, הן העילה להריסת יישוב ותיק חי ותוסס.

אותה מערכת משפטית וממשלתית שלעולם לא תפגע ביישובים בלתי חוקיים של בדואים גוזלי קרקעות, שבכל מקרה אחר של בנייה שנעשתה בתום לב על קרקע שיש לה בעלים תדבר על פיצוי ולא על הריסה, כאן היא החלטית – להרוס!

ואין דבר יותר מושחת ומטורף מעקירת גוש קטיף ויישובי צפון השומרון. אפילו לשיטתם של הוזי הזיות ה"שלום", לא הייתה כאן שום ציפייה לקבל משהו מן הערבים. היה זה הרס לשמו, שנעשה בידי מי שנבחר כדי לעשות את ההפך, שיזם משאל מתפקדים ורמס את תוצאותיו, שפיטר שרים שלא הסכימו להשתתף במעשה הנבלה ואיים על האחרים, שקנה תומכים בעזרת שוחד גלוי ומיצובישי, שפעל בנחישות רבה ובלי שום רגישות, שהכניס את צבא העם למשימה שקורעת את העם, שהרס משפחות ואמלל אנשים, שתוצאות פעולתו היו כפי שהזהרנו ואף חמורות יותר – מטחי טילים על באר שבע ואשקלון ואשדוד, מנהרות שבנס נגמרו באסונות קטנים יחסית, ומצב שאילץ את צה"ל לצאת למבצעי הגנה שגבו חיי אדם.

כפי שאין עולם יותר הפוך משחרור מאות מחבלים רוצחים צמאי דם כדי שימשיכו לרצוח, והפיכת אלאור אזריה מלוחם ראוי לשבח לפושע אסור באזיקים.

בכל אלה ובדומיהם אני רואה חסד של הקב"ה. הוא מקל על בריותיו מאוד את הבחירה בטוב. צריך רק להחליט לא להיגרר ולא להתפשר עם השופרות שצועקים את השקר.

למה הנפגעים העיקריים מן העוולות האלה הם דווקא אלו שבדרך כלל מוחם לא עוות וידיהם עסוקות בבניין הארץ בישרות לב, דווקא אלו שלא זקוקים לקורס הזה? איפה טעינו ומה תפקידנו כעת?

הגדרת התפקיד שלנו

בואו נחזור רגע אל תורת משה. מה הם עיקרי האמונה של תורת משה? ניתן לתורה לדבר בעד עצמה.

ניקח את דיבור ה' הראשון אל העברי הראשון: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה". הדיבור השני: "לזרעך אתן את הארץ הזאת". הדיבור השלישי: "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה. קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה".

הדיבור האלוקי הראשון אל משה, מושיעם של ישראל: "אנוכי אלוקי אביך אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב... ראֹה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים... וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההִוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש...".

מה הן מילות הפרידה של משה לפני מותו? "שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנוכי מצוה אתכם היום אשר תצוום את בניכם לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת. כי לא דבר ריק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה". "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך ואשר חרב גאוותך ויכחשו אויביך לך ואתה על במותימו תדרוך".

מה אומרת התורה? רק עוד פעם ועוד פעם בחירת הארץ והעם, שמירת מצוות ה' ועשיית הישר והטוב בעיני ה' ומכוחם ברכה לכל משפחות האדמה.

הקורס האלוקי שלנו, אוהבי הארץ ונאמניה, הוא לזכור תמיד שהגדרת התפקיד שלנו היא לא להגן על בתינו ויישובינו ומפעל חיינו, אלא להיות שליחים של הקב"ה ביישום התוכנית שעליה הוא סיכם עם אברהם יצחק ויעקב ושלשמה הוא שלח לנו את משה.

התחלנו את דרך ההתנחלות כשנדרכנו לשמע דבריו של הרב צבי יהודה "איפה חברון שלנו, איפה שכם שלנו, איפה בית לחם שלנו, איפה יריחו שלנו", וכששלושה שבועות אחר כך נדהמנו למצוא את עצמנו בדיוק באותם המקומות, דורכים על במות אויבינו בדיוק כהבטחת משה.

איפה אנחנו היום? מתי הזכרנו בפעם האחרונה את שכם שלנו ובית לחם שלנו ויריחו שלנו? כשאנחנו ונבחרינו ודוברינו נשוב אל שפת התורה – ההצלחה מובטחת: "פה תהא השכינה שורה, פה תפרח גם שפת התורה".

ובעזרת ה' בעמונה יהיה התיקון.