שלב ההגנה במשפט אזריה נמשך הבוקר בעדותו של פראמדיק מד"א, זכי יהב, אשר הוזעק לזירת הפיגוע בחברון.
יהב סיפר בעדותו כי הסיטואציה באותו פיגוע היתה שונה מזו שהתרגל אליה בפיגועים קודמים, "אני בדרך כלל באירועים כאלה מאד רגוע, אבל כשהגעתי לזירה היתה המולה וצעקות שהמפגעים זזים ולא מנוטרלים. אני מתחיל לרוץ לשם. פחדתי שאני הולך להתפוצץ".
הפארמדיק ציין עוד, "היתה המולה, פחד באוויר, צעקות אימה מאנשים שחלקם אני מכיר וחלקם לא, צעקו שצריך חבלן דחוף. מאנשים שבדרך כלל רגועים, שאני עובד איתם יום יום. צעקות לסכנת חיים מוחשית".
יהב התבקש להתייחס לטענת התובע לפיה החשש מקיומו של מטען חבלה הוא פיקציה והשיב כי המילה "פיקציה" היא זלזול בחיי אדם.
"האיום הזה קיים כל הזמן, אסור לנו כחובשים להתעלם ממנו. צריך לדעת כל הזמן שבגזרה זאת יבוא מישהו ויפעיל מטען", טען.
בהמשך העדות דחה יהב את הטענות שנשמעו בעדותו של המ"פ לפיהן תושבי חברון אינם מטפלים במחבלים פצועים, "לא מכיר חובש אצלנו בגזרה שלא מטפל בכל אדם באשר הוא אדם. עופר אוחנה אישית סייע לי בכמה אירועים".
השופטת אל"מ מאיה הלר שאלה את הפארמדיק, "אתה מכיר אירוע מכל ניסיונך המקצועי שבו מחבל דקר עם סכין ואז התפוצץ עם חגורת נפץ?". יהב השיב לה, "לא מכיר".