עו"ד יעל דולב, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס-חודק, מתייחסת בראיון ליומן ערוץ 7 לשאלת האופן בו מותרות או נאסרות עבודות ביום שבת על פי החוק, וגם לשאלת זהותו של השר הרלוונטי להכרעה זו. השר כץ אמנם בעין הסערה, אבל האם הוא באמת האחראי?
בראשית דבריה קובעת עו"ד דולב כי "הדברים מוסדרים בחוקים בצורה מאוד פשוטה", ולמעשה מתחלקים לשתי קטגוריות – האחת היא היתרים כלליים והאחרת היתרים ספציפיים לעבודות כאלה ואחרות על פי דרישה.
הגורם הרלוונטי סביב שולחן הממשלה למתן ההיתרים הוא שר העבודה והרווחה, משרה שעברה ממשרד למשרד, בעבר היה זה שר העבודה ולאחר מכן שר התמ"ת ובהמשך שר הכלכלה וכיום מדובר בשר הרווחה.
משמעות ההיתרים, היא מסבירה, היא האפשרות לעבוד בשבת בנושאים מסוימים, כמו מפעלים רפואיים שבהם מותר לעבוד על פי היתרים, כך בשמירה, באירוח, סדרנים, מצילים בבריכות ועוד. כלומר יש מספר ענפים שיש בהם היתר כללי שכל מי שמועסק בהם יכול לעבוד בשבת".
בנוסף "יש היתר ספציפי למקומות עבודה מסוימים, תלוי בשיקול הדעת של השר האחראי על היתרי העבודה בימי המנוחה. השיקולים שהוא צריך לשקול הם 'אם אי העבודה בשבת עלול לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, או פגיעה רבה בכלכלה, תהליך עבודה או סיפוק צרכים שלדעת השר חיוניים לציבור או חלק ממנו'.
''כלומר מדובר כאן בשיקול דעתו של השר. אם חושב שאחד העניינים עלול להיפגע הוא רשאי להתיר עבודה. מדובר בשיקול דעת שכמו כל ברשות שלטונית צריך להיעשות מתוך סבירות. מעבר לזה אי אפשר לתת היתרים".
על התחושה לפיה מתן הדברים לשיקול דעתו של השר על פי צרכים כלכליים ואחרים מאפשר מרווח עצום של אישורים, אומרת עו"ד דולב כי בדיוק משום כך יש לזכור לראות את החוק בהתאם לרוחו ולרוח פרשנותו בהיותו היתר חריג לכלל הקובע שהוא איסור עבודה בשבת.
ממשיכה דולב ומזכירה כי "מי שטבע את סיבת האיסור לעבודה בשבת היה הנשיא ברק בביהמ"ש העליון, שדווקא הוא אמר מול הטענות שאיסור העבודה בשבת פוגע בחופש העיסוק שתכלית חוק שעות עבודה ומנוחה הוא המאפשר הגשמה של תכלית חברתית סוציאלית והוא רואה במנוחה בשבת תכלית חברתית כי האדם צריך לנוח. אנחנו אמנם מנכסים את זה לתורה שלנו, אבל כל האומות לקחו את התכלית החברתית הזו ואמרו שננוח יום אחד בשבוע. הנשיא ברק אמר שיש כאן שילוב של שתי תכליות – דתית וחברתית. השילוב הזה הוא הדבר הנכון לעשות".
"אם כל אחד ינוח ביום אחר בשבוע לא יהיה משהו כללי ולא תהיה אפשרות למנוחה משפחתית. לכן בבג"צים נקבע שאין כאן כפייה דתית ואיסור העבודה בשבת הוא נכון ושהקביעה של יום מנוחה בשבת היא ראויה מכל כיוון שהוא", אומרת דולב המעריכה ברוח זו כי מי שיבוא בעתיד ויתבע פתיחת חנויות בשבת המענה שיקבל מבית המשפט לא יפשר לו זאת. כך לפחות על פי ניתוח הפסיקה בעניין זה כפי שהייתה עד כה.
ומה לגבי השר ישראל כץ שלכאורה אינו חלק ממערך קבלת ההחלטות? דולב מקפידה שלא להיכנס לנפתולי הפוליטיקה ולהתייחס לדברים באופן ענייני, ועם זאת היא קובעת כי אכן לא הוא הכתובת המכריעה בשאלות העבודה בשבת.
עם זאת היא מציינת כי כשם שבכל מפעל מישהו אמור להגיש את הבקשה לעבודה בשבת, והדברים נגזרים מתוך ראיית ותפיסת עולמו, כך מן הסתם גם כאן ישנה רוח מפקד כלשהי, ומישהו צריך היה להגיש את הבקשה, ולה עצמה אין מושג מיהו המבקש הזה.