הקרב הבא על השבת:

שר הפנים דרעי במתווה לסגירת המרכולים בתל אביב בשבתות

ניצן קידר - ערוץ 7 , ה' באלול תשע"ו

הקרב הבא על השבת:    -ערוץ 7
האחריות עוברת לשר העבודה והרווחה, חיים כץ. העבודות ברכבת בהרצליה ביום ראשון
צילום: אבי דישי, פלאש 90

הסערה הבאה סביב השבת כבר בדרך, הפעם בנוגע לפתיחת העסקים בתל אביב בשבתות.

נראה שגם הפעם מתנערת הממשלה מאחריותה להכריע בסוגיה. כזכור, הנושא עמד לפתחם של שני שרי הפנים הקודמים מטעם הליכוד, ושניהם גלגלו את תפוח האדמה הלוהט הרחק מטיפולם. בסופו של דבר הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה שדנה בנושא. הוועדה אמורה להגיש בקרוב להכרעת הממשלה כמה מתווי פעולה.

המתווה הראשון הוא לאפשר ל‑160 עסקים קבועים בעיר להיות פתוחים בשבת. השני הוא להגביל מתחמים מסוימים בלבד שיהיו מותרים בעבודה בשבת, והשלישי הוא לקבוע בחוק העזר הפחתה מסוימת של כמות העסקים הפתוחים כיום.

השבוע התברר כי שר הפנים אריה דרעי מקדם במקביל הצעה נוספת, שעיריית תל אביב מסרבת לקבלה. על פי הצעתו של שר הפנים, ייפתחו בשבת בעיר רק חנויות נוחות המצויות בתחנות דלק כדי לספק את הצרכים המינימליים הדרושים לאזרחים, ויינתן אישור לעסקים לפעול בשבת בשניים עד שלושה מתחמים מרכזיים בעיר. ההצעה המתגבשת תמנע סופית את האפשרות של פתיחת המרכולים שפעלו בשבתות.

כלל ההצעות נמצאות בבחינת הגורמים המשפטיים. ל'בשבע' נרמז כי הצעתו של השר דרעי תהיה קשה מאוד לאישור משפטי, בשל הקושי בהגנה עליה בבית המשפט מול הצעות אחרות. עיריית תל אביב תהיה מוכנה ללכת לבית המשפט ותטען כי השר דרעי לא הגיב בחיוב או בשלילה לחוק העזר שהיא מבקשת לחוקק בנושא, ועל כן יש לאפשר לה להפעיל אותו באופן מיידי.

בגלל רגישותו עלול הנושא ליצור משבר נוסף מול הסיעות החרדיות, לכן קיימת אפשרות שראש הממשלה יהיה מעוניין להעבירו לערכאות המשפטיות ולא לקבל בנושא החלטת ממשלה, שגם עליה כנראה יוגש בג"ץ.

גורם שהיה מעורב בגיבוש המסקנות של ועדת המנכ"לים הסביר לנו השבוע כי "אין אפשרות לצמצם עד לכמעט אפס את פתיחת בתי העסק. צריך לאזן בין הרצון לשמור על האופי הייחודי של השבת, לבין מתן האפשרויות לאזרחים שמעוניינים לצאת ביום הזה".

נתניהו: לכבד את הפסיקה

גם סאגת עבודות התשתית ברכבת בשבת מסרבת לרדת מסדר היום. השבוע ראש הממשלה כבר לא יוכל לעצור עבודות מתוכננות, כפי שעשה בשבוע שעבר. שופטת בית המשפט העליון ענת ברון הוציאה ביום שלישי צו ביניים האוסר על ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסיק את עבודות הרכבת בשבת. הצו המדובר ניתן בעקבות עתירה שהגישה יו"ר מרצ זהבה גלאון נגד נתניהו, שר התחבורה ישראל כץ, שר העבודה חיים כץ ורכבת ישראל, בתביעה למתן צווים לביטול ההחלטה להפסיק את עבודות הרכבת בשבת.

בתגובה לעתירה טענה המדינה כי היא התייתרה, מאחר שהיא התייחסה לעבודות שבוצעו בשבת שעברה ואלו כבר הסתיימו. עם זאת, בתגובת המדינה לעתירה נאמר גם כי ההיתר לעבודה בשבת שניתן לרכבת ישראל הוא היתר חודשי לחודש ספטמבר 2016, וכי "ביכולתה של רכבת ישראל להחליט באילו שבתות לנצל את ההיתר וכיצד".

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להחלטה בעת ביקורו בהולנד השבוע והבהיר: "אני מכבד את ההחלטות של בג"ץ, אני חושב שהן מבהירות את סדר הדברים. השר האחראי בעניין הזה הוא שר העבודה, הוא יקבל לפי החוק את ההחלטות מה הן העבודות הנחוצות - ואלה יתבצעו, אם צריך גם בשבת. עבודות שאינן נחוצות – יתבצעו בימי חול. כל אזרחי ישראל, חילונים וחרדים כאחד, צריכים להתנהל לפי הפסיקה הזאת וההחלטה הזאת".

משמעות ההחלטה היא כי הנושא עובר באופן בלעדי להכרעתו של השר חיים כץ, ואינו בתחום אחריותו של שר התחבורה ישראל כץ, שנגדו הופנו טענותיהם של החרדים ושל גורמים נוספים.

אבל הסערה הפוליטית עוד רחוקה מלהסתיים. השר אורי אריאל אמר השבוע: "הסיפור של הרכבת זה סיפור של השבת. אפשר למצוא תחליפים ואפשר לארגן את זה יותר טוב. זה מה שיקרה. יותר משישראל שמרו על השבת - השבת שמרה על ישראל. יש אלטרנטיבות ופתרונות אחרים".

השר אריאל השיב לשאלה מדוע הנושא התעורר רק עכשיו, אחרי שעשרות שנים מתקיימות עבודות תשתית בשבת, וענה: "הנה, הגיע הזמן שזה ייפסק. אם 60 שנה עשו משהו לא בסדר, זו סיבה להמשיך אותו?", תהה.

העונש של נתניהו לכץ

גם המשבר הפנים-ליכודי רחוק מלהסתיים. ראש הממשלה שנסע השבוע לחו"ל לא מינה את כץ לממלא מקומו כפי שהיה בעבר, אלא ערך משאל שרים שבו מונה השר יריב לוין למחליפו. אלמלא הרקע הזה אולי היה נתפס הצעד כהגיוני, אבל בשל הנסיבות היה ברור שמדובר בעונש שספג כץ על פרשת השבת. בליכוד היו מעדיפים שהסכסוך הזה יגווע ומהר. מדובר במחלוקת בין שני הגורמים אולי הבכירים ביותר במפלגה, והוא משפיע בתוכה פנימה.

עם זאת, לא מעט מבכירי הליכוד מעריכים כי פרט למלחמת האגו, דווקא השר כץ נהג במקרה זה כשורה ואילו ראש הממשלה היה צריך לנהוג אחרת. גורמים בליכוד מבהירים ל'בשבע' כי "לאחר פסיקת בג"ץ ברור כי ההאשמות והמתקפות כלפי השר ישראל כץ היו מיותרות, שכן הדבר כלל לא היה קשור אליו. יכול להיות שראש הממשלה הוטעה או העדיף להפנות את הנושא אליו". לדבריהם, "אין שר שמקפיד על הסטטוס-קוו יותר מהשר כץ, ונראה שהסיפור התנפח כי מישהו במשרד ראש הממשלה הבטיח למפלגות החרדיות שהעבודות יופסקו, ומשראו שם שהם אינם מצליחים – הפנו את האש לשר כץ ויצרו סכסוך מיותר, כשברור מראש שאין לו נגיעה וכך הוכשל ראש הממשלה בנושא".

הגורמים העריכו כי המשבר בין השניים הוא בר חלוף, גם אם לא בטווח הזמן הנראה לעין. בסביבת נתניהו היו מי שרמזו שהוא עלול לפטר את השר ישראל כץ, אבל בליכוד יודעים שצעד כזה עלול לעורר מלחמה פנימית קשה, והביקורת והנזק שיגרום היו עולים על התועלת.

בסופו של השבוע מצטייר ראש הממשלה, במיוחד לאחר החלטת בג"ץ, כמי שלא יצא נשכר מהתערבותו בשבת שעברה, שכן כעת אין כמעט דרך חוקית למנוע עבודות בשבת. גם מערכת היחסים המורכבת בין נתניהו לשר חיים כץ, לא בטוח שתאפשר צעדים דומים בעתיד. במפלגות החרדיות ממתינים להתפתחויות, אבל נראה שכל עוד העבודות יישארו בפרופיל נמוך – המשבר הפוליטי בנושא ילך ויגווע.