ועידת התביעות שלחה בשבוע שעבר לראש ממשלת מדינת נורדריין-וסטפליה, הנהלורה קראפט, מכתב תמיכה בשופט יאן-רוברט פון רנסה, העומד בימים אלו בפני הליך משמעתי.
במכתב, החתום על ידי 15 ארגונים יהודים, מפצירים הארגונים בראש הממשלה להתערב לטובת השופט פון רנסה.
השופט פון רנסה יעמוד למשפט ביום שלישי הקרוב מכיוון שסייע לניצולי שואה לקבל קצבאות מגרמניה בגין עבודות פרך שביצעו עבור הנאצים בגטאות ברחבי אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה.
פון רנסה הואשם ב"נזק למוניטין של תורת המשפט החברתי". אם ימצא אשם, פון רנסה עלול להיקנס, להינזף, להיות מושעה או להתפטר בכפייה ממשרת שופט בבית המשפט החברתי באסן, נורדריין-וסטפליה.
"המחשבה ששופט זה נמצא בסכנת ענישה לאחר שהלך בעקבות מצפונו ופעל להבטיח שניצולי שואה יקבלו תשלום לו הם זכאים, הינה בלתי נסבלת ומנוגדת לכל היגיון", אמר נשיא ועידת התביעות יוליוס ברמן.
הרקע להליך הוא חקיקה שהתקבלה בגרמניה לתשלומי ביטוח לאומי עבור אסירים שעבדו בגטאות. על פי החקיקה משולמת "קצבת גטו". מדובר בתשלום חודשי שמשלם הביטוח הלאומי לאסירי גטאות לשעבר עבור עבודתם בגטאות הנאצים ואשר קיבלו פיצוי כלשהו עבור עבודתם זו. לא מדובר בפיצוי, אלא בתשלום קצבת ביטוח לאומי לעת זקנה.
ניצולי שואה רבים שפנו לקבלת קצבה זו נתקלו בקשיים רבים בהבנת ההוראות המסובכות. רבים מהם מסרו בטעות מידע חלקי או ענו תשובות שלא התאימו לשאלון של "קצבת הגטו". כתוצאה מכך, מתוך כ-70 אלף בקשות שהוגשו, רק 5000 אושרו תחילה - דחיה של למעלה מ-90 אחוזים מהבקשות.
ניצולי שואה רבים שנדחו הגישו ערעורים, אשר הועברו לאחריותם של בתי הדין החברתיים בגרמניה. במקביל לערעורים, לחצה ועידת התביעות על ממשלת גרמניה להעניק יותר הקלות למשך מספר שנים, כדי לאפשר ליותר ניצולים לקבל את הקצבה.
לשופט פון רנסה הייתה סמכות לשמוע ערעורים אלו. הוא מצא שמרבית התביעות נדחו בגלל "אי שיתוף פעולה" או "תשובות חסרות או שגויות מבחינה חוקית". עמיתיו השופטים קיבלו או דחו בקשות על סמך הצהרות בכתב בלבד. אולם פון רנסה היה משוכנע שזה היה מנוגד לחוק מפני שעדויות בכתב קבילות רק אם אין דרך אחרת להשיג מידע מהעד, כלומר, מאסיר הגטו שהועבד.
בנוסף לכך, במקרים בהם כמעט אין מסמכים התומכים בדוח הכתוב, הדרך היעילה ביותר לחקור אמינות של עדים היא בראיון אישי.
פון רנסה לקח זאת על עצמו, נסע לישראל שמונה פעמים בשנים 2007 ו-2008 ונפגש עם יותר מ-120 ניצולי שואה ישראלים שנדחו על ידי חוק "קצבת הגטו". הוא הקשיב לסיפוריהם ושאל אותם שאלות, ובכך, מילא את תפקידו לבדיקת אמינותם של מגישי הבקשות לקצבה. הוא קיבל גם יותר מ-500 חוות דעת היסטוריות שהובילו לתמונה ברורה יותר אודות העבודה שבוצעה בגטאות הנאצים.
בעקבות מאמציו של פון רנסה, ב 2009 שינה בית המשפט החברתי בקאסל את הקריטריונים של חוק "קצבת הגטו" לטובת אסירי הגטאות שעבדו; לדוגמה, פיסת לחם או קערת מרק נחשבו עתה "כתשלום" עבור עבודה. כתוצאה מגישה ליברלית יותר זו, פתח הביטוח הלאומי הגרמני מחדש את תיקי הקצבה של חוק "קצבת הגטו" שנדחו. כיום, יותר מ-60 אלף תיקים אושרו, עם תשלום קצבה חודשית של בין 200 ל-300 אירו.
אולם, השופט פון רנסה נענש על כך שהקדיש מאמץ נוסף ועשה את עבודתו במסירות כשטרח ודיבר עם ניצולי שואה. נאסר עליו לשמוע תיקי חוק "קצבת גטו" והקידום שלו נעצר. ב-2012, כשהשופט דחף בהצלחה תשלום רטרואקטיבי של הקצבה לשנת 2007, הממונים עליו הגישו נגדו תלונה בטענה שבקשתו לא הייתה ראויה בגלל מעמדו כשופט.
תלונות אלו יישמעו כעת בבית המשפט ב-13 בספטמבר. ועידת התביעות וארבעה עשר החותמים הנוספים אמרו לראש הממשלה קראפט שהם "מוטרדים מאוד" מהאשמות נגד פון רנסה, וציינו במכתב כי: "בפסקי הדין שלו, מר פון רנסה ראה לנגד עיניו את ההקשר ההיסטורי וזיהה את סבלם של הניצולים".
נשיא ועידת התביעות ברמן אמר, "גרמניה תקבע תקדים נורא בהענשת פקיד ציבור הרודף אחר הצדק".