רגע פיצוץ הלווין
רגע פיצוץ הלווין צילום מסך יוטיוב

על רקע התפוצצות משגר לוויין ''עמוס 6'' לפני כשבוע והריסת הלוויין המתקדם, קיימה היום (א') ועדת המדע והטכנולוגיה דיון בנושא ''השלכות התפוצצות משגר 'עמוס 6' - על עתיד תעשיית התקשורת והחלל בישראל'', בהשתתפות בכירי תעשיית החלל בישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב, אמר בפתח הדיון "קיימנו השנה סיור בתעשייה האווירית, הקמנו גם ועדת משנה שעוסקת בנושא וקיימה דיון בו עלו הקשיים התקציבים הגדולים, ולצערנו אנחנו מקיימים היום דיון על ציר ההתרסקות והאובדן.

"גם היום וגם בזמן הדיונים הקודמים התמונה הייתה ברורה - מדינת ישראל בצומת דרכים. יש לקבוע ולומר לאן פנינו, מה היעדים שלנו בתעשיית החלל. כולם מסכימים על החשיבות הכלכלית, המדינית והביטחונית של תעשיית החלל, אך רק אם נקבע מדיניות ברורה נתכנס לכיוון הנכון, אחרת הנזק יהיה עצום", הסביר.

מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן עדכן כי בכל הנוגע לעצמאות תקשורתית, "למדינת ישראל תלות כמעט מוחלטת במספר קטן של כבלים תת ימיים אשר גם הם תלויים בגורמים חיצוניים. לווייני החלל הם האלטרנטיבה היחידה למענה שלם, והם גם הכרחיים למערכת הביטחון. התקציבים הקיימים הם 20 עד 25 אחוז מהסכום הנדרש שעומד על כ-300 מיליון ₪ בשנה''.

ח"כ חיים ילין אמר בדיון כי "להיות בחלל זה נקודת שליטה. החלל זה המקום היחידי שאני חושב שאין לנו ויכוח עליו, מי שמבין קצת ומחובר מבין שזה הביטחון גם הכלכלי של המדינה וגם הפיזי של אזרחי מדינת ישראל. מתוך השבר הזה צריך לראות איך כולנו יכולים לצמצם פערים בתחום".

ח"כ יואב קיש, יו"ר ועדת המשנה לחלל שתחת ועדת המדע, ציין כי "האתגר יהיה התקציב לשנים הבאות, מדובר בתעדוף. השאלה אם מדינת ישראל תוותר על שוק לווייני התקשורת או לא, אני חושב שאנחנו חייבים להילחם על זה עוד בתקציב הקרוב".

יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' (אלוף במיל) יצחק בן ישראל הסביר לח"כים כי "אין לאירוע הזה שום השלכה על הטכנולוגיה או היכולת שלנו. תחום לווייני התקשורת לא יציב כי נשענו עד כה על האפיק המסחרי. הצורך שלנו הוא ב-3 עד 4 לווייני תקשורת ועכשיו נותרנו עם 2, זה יספק בקושי, כאשר כל התקשורת כולה של מדינת ישראל מבוססת על 2 כבלים תת ימיים. כרגע אנו זקוקים לערבות של המדינה לתחילת בנייה חדשה כדי שלא נפספס זמן"

על נסיבות הפיצוץ ציין בן ישראל כי "כנראה שכאשר הוסיפו את המחמצן לדלק, בשלב השני איזשהו ניצוץ הדליק את הדלק".

עפר דורון, מנהל מבת חלל בתעשייה האווירית, אמר כי "מדובר באירוע לא קל, אך הוא מאחורינו. העיקר הוא שעל פרשת הדרכים הזו היינו בכל מקרה, כי החלטה על החשיבות האסטרטגית של לווייני התקשורת לא התקבלה. זו חשיבות לאומית, כולל הרבה מאוד היבטים, חלקם אזרחים וחלקם בהסתכלות רחבה יותר.

"חשוב מאוד שיהיו לווייני תקשורת שייצורו במדינה", הסביר. ''התבונה הזו שנראית השבוע מובנת מאוד, לא הייתה ברורה כלל 30 שנה, בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם שעוסקת בתחום. גדול עלינו להתחרות בתעשייה באפס תקציב".

מיכל גלברט מאגף התקציבים במשרד האוצר סיפרה בדיון "סיכמנו על תקציב של למעלה מ-70 מיליון שקלים לשנים 2017-2018, שיוקדשו לתחום הזה. פתיחת התקציב וכל תוספת תצריך מאתנו למצוא לה מקור תקציבי. אנחנו מבינים את הצורך ונדון עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לראות איך להתמודד עם הסוגיה".

יו"ר הוועדה מקלב סיכם את הדיון, "מכל הסיבות שבעולם אנחנו דורשים מהממשלה לקבוע מדיניות ברורה, כאשר כפי שעלה בדיון החשיבות האסטרטגית מכל ההיבטים ברורה. המדיניות של לסמוך על הגופים האזרחיים נגמרה לטעמי, יש כשל מתמשך בתמיכה ובהתנהלות בנעשה בכל הנוגע לתפיסת התקשורת הלוויינית שלנו, ישנה הזנחה וכעת היא נחשפה לכל. נמשיך לקיים דיונים בנושא בוועדת המשנה המיוחדת שהקמנו, ונדרוש דרך ברורה".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו