עדי אלדר: ראשי ערים תחת מיקרוסקופ

אישורי בנייה תמורת שוחד: מה ניתן לעשות כדי לצמצם את השחיתות בשלטון המקומי?

נעמה בן-חיים , י"ב באלול תשע"ו

עדי אלדר: ראשי ערים תחת מיקרוסקופ-ערוץ 7
עדי אלדר
צילום: עצמי

צריך לזכור שכל בוקר קמים 245 ראשי ערים במדינת ישראל וכל אחד מהם עושה את המקסימום לטובת היישוב שהוא נמצא בראשו. אם יש מישהו שחורג מהנורמה, מהכללים, או חלילה מועל בתפקידו, אין ספק שצריך למצות איתו את הדין, כמו עם כל מי שחוטא.

אנחנו עדים לכך שגם חברי כנסת וראשי ממשלה נשפטו ונותנים את הדין. השחיתות לכאורה אינה רק נחלה של ראשי הערים. זה נמצא בכל הציבוריות הישראלית. כך זה בארץ, וכך זה לדעתי בעולם. ואין להקיש מזה שכל מי שיושב על כיסא ראש העיר הוא חלילה מושחת. אנחנו רחוקים מכך.

על כתפיו של ראש עיר מונחות המון מטלות. הוא לפעמים עוסק במאה נושאים ביום. הוא צריך לקבל החלטות, להזיז דברים, לדעת איך להפעיל את עובדיו בעירייה, כולל לעתים טיפול אישי בתושבים שלו. לבוא מכאן ולומר שכל הקהל אשם, הדרך רחוקה.

בוחרים ראש עיר כי צריך לדעת לנהל את הדברים, ולפעמים יש צורך בעיגול פינות פה ושם כדי להזיז פרויקטים. אבל לעגל פינות זה לא לקחת שוחד. לעתים ראש העיר עושה זאת כדי שיבנו אצלו עוד פרויקט, או כדי לקדם תוכנית של תכנון ובנייה.

בנושא נדל"ן, ראשי ערים לעולם לא חותמים ראשונים על היתרי בנייה. ראש עיר חותם על היתר בנייה רק אחרי שהמהנדס חתם עליו. כמו שאנחנו חותמים על צ'קים בעירייה רק אחרי שהגזבר חתם עליהם, כדי להיות בטוחים שהדברים נבדקו על ידי בעלי מקצוע שתפקידם לנהל את הרשות, לסייע לנהל את הרשות כל אחד בתחום שלו.

על ראשי הערים יש לא מעט מנגנוני ביקורת: מבקר עירייה, ועדת ביקורת שיושבת על הדו"חות של המבקרים. בנוסף לכך יש משרדי רואי חשבון שמפוזרים בכל הרשויות המקומיות מטעם משרד הפנים, שעוברים על כל נייר, קבלה וחשבון. הביקורת השלישית היא מבקר המדינה ששולח את מבקריו לפי בחירתו לרשויות מקומיות, והכול פתוח בפניהם. גורם הביקורת הרביעי הם המקומונים המקומיים והציבור הרחב.

יש לציין כי היום אין חוזה בעירייה למכרז שהיועץ המשפטי לא חתום עליו, כך שאנו מצויים בעידן של מקסימום ביקורת.

עדי אלדר

ראש עיריית כרמיאל, ולשעבר יו"ר השלטון המקומי