בסביבתו של ראש הממשלה ממשיכים להדוף את הטענות נגד הסכם הסיוע שנחתם עם ארה"ב בשבוע שעבר, ומבטיח לישראל את הסכום הגבוה ביותר אי פעם שקיבלה מדינה בסיוע ביטחוני מהאמריקנים.
תא"ל במיל' יעקב נגל, מ"מ ראש המועצה לביטחון לאומי ומי שגיבש את ההסכם, אמר כי מדובר בהסכם היסטורי חסר-תקדים בהיקפו בארצות הברית.
"ההסכם בהיקף של 38 מיליארד דולר לעשר שנים, בא בתקופה של קיצוצים בתקציב הביטחון האמריקני, כולל בתקציב ההגנה בפני טילים. החתימה על ההסכם מדגישה את עומק ועוצמת היחסים האיתנים בין ישראל וארה"ב", הדגיש נגל.
נגל ביקש להבהיר כי לדידו הביקורת נובעת מחוסר הבנה לגבי הסיוע. "אני נחשף לדיסאינפורמציה גדולה בתקשורת מפי מבקרים חסרי אחריות, שרובם הגדול אינו מכיר את תהליך המו"מ שניהלנו בשלוש וחצי השנים האחרונות או את ההסכם לפרטיו. לצערי הרב חלק ניכר מן הביקורת, גם מפי בכירים לשעבר ובהווה, מנותק לגמרי מהעובדות".
הוא הזכיר כי ראש הממשלה מעולם לא הבטיח למערכת הביטחון את המספרים המופרחים באוויר, כלשונו. ''העובדה היא שראשי המערכת ביססו את תכנונם על היקף סיוע שנתי של 3.1 מיליארד דולר, כאשר כבר במהלך שנתיים של התר"ש הנוכחי ייתן להם ההסכם תוספת של 400 מיליון דולר".
נגל טוען כי המגעים לוו באופן צמוד על ידי כל בכירי מערכת הביטחון וקיבלו את תמיכתם וברכתם - ולכן "אמירות 'בשמם' (אך בעילום שם) התוקפות את ההסכם, אינן ראויות ואין להן על מה להתבסס".
ליועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה חשוב להדגיש גם כי "בשום שלב במו"מ לא קיבלה ישראל מהגורמים שניהלו מולנו את המו"מ הצעה הגבוהה מההצעה עליה חתמנו. ההצעה הגבוהה ביותר שקיבלנו היא ההצעה שמופיעה בהסכם החתום. הטענה שניתן היה לקבל שבעה מיליארד נוספים מנותקת לגמרי מהמציאות".
לדבריו גם האמירות חסרות האחריות, כלשונו, על פגיעה בתעשייה הביטחונית הישראלית, אינן נכונות. ''מתווה ההסכם מציג ירידה מדורגת שמתחילה בפועל בשנה השביעית מתחילתו. כך שלתעשייה ביחד עם משרד האוצר, משרד הביטחון ומשרד רה"מ, יהיה כמעט עשור להתכונן לשינוי".