ועדת העבודה והרווחה דנה היום (ראשון) בסעיפי הצעת חוק השירות האזרחי.
שר החקלאות אורי אריאל, הממונה על השירות הלאומי-אזרחי, אמר במהלך הדיון, "החוק, שעליו עמלים כבר 8 שנים, עוסק במפעל שהוא תפארת מדינת ישראל, וראוי לו להיות מוסדר בחוק ולא תלוי בגופים שונים. זה יאפשר לשירות האזרחי להתרחב, גם במספר המתנדבים וגם בקהלי היעד שיתווספו לשורותיו – יהודים, ערבים ודרוזים, ככל שהתקציב יאפשר".
לדבריו, "ברור שהקו המנחה חייב להיות שקיפות של מאה אחוז ובקרה של מאה אחוז. בכוונתנו להמשיך במגמה לקלוט הרבה יותר צעירים וצעירות עם מוגבלויות שונות. מגיע להם לפני האחרים, בגלל הקשיים ובגלל שהרבה שנים לא הכירו ביכולת הנפלאה שלהם לתרום לחברה. כן בכוונתנו לפנות גם לציבורים שלא התנדבו בעבר, כמו הבדואים בדרום. כניסה מאסיבית שלהם לשירות האזרחי תעשה טוב לכולנו, למדינה וגם להם".
יו"ר הוועדה, אלי אללוף (כולנו) הדגיש כי אישור להעסקת מתנדבים איננו לנצח, אלא ייבדק כל מספר שנים, ותובטח אפשרותם של גופים נוספים וחדשים להפעיל מתנדבים. "נשמור על הגנה מוחלטת על המתנדבים".
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הזהיר כי בעבר נמסרו שמות כפולים של משרתי השירות האזרחי, ודרש כי כל השמות יוכנסו ויבדקו במערכת ממוחשבת. כן ביקש להגביל את מספר המתנדבים שכל עמותה על מנת לאפשר לעמותות חדשות להיכנס לשוק.
ח"כ שולי מועלם התנגדה לפגיעה בעמותות המפעילות וציינה שבעשרים השנים האחרונות נכנסו לשוק מפעילות השירות הלאומי 7 עמותות חדשות, שתיים מהן רק בשנה האחרונה.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) הזהיר מלקבע את נהלי השירות הלאומי לתקופה ארוכה מדי, והציע לסמוך על סקרי שוק, ובדיקת היצע וביקוש, מדי ארבע שנים, בצרכי השירות הלאומי בארץ.
שר שלום ג'רבי, מנכ"ל השירות, גילה כי כבר הוקצו בתקציב הקרוב 3 מיליון שקלים עבור בניית מערכת ממוחשבת ופיתוח בקרה על נתוני המשרתים.
הדיון היום עסק בשאלה לפי איזה קריטריונים יאושרו הגופים המפעילים. האם שירות בעמותות שנויות במחלוקת יאושרו? האם עמותות כמו בצלם, שוברים שתיקה, או לחלופין גופים המזוהים עם הימין יאושרו כגופים המעסיקים מתנדבי שירות אזרחי?