דריכות רבה מצידם של שוטרי משטרת ישראל ותושבי הכפר עארה נרשמה עוד קודם להגעתם למקום של פעילי הימין ד"ר מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, עו"ד איתמר בן גביר ובנצי גופשטיין להפגין היום (שני) בשעות הצהריים.
המפגינים, שקיבלו את אישור המשטרה להפגנתם בתנאים מגבילים לא מעטים, ביקשו למחות על התמיכה אותה קיבל המחבל נשאת מלחם מתושבי הכפר בו גדל וממנו יצא לביצוע הפיגוע בדיזינגוף.
בעקבות ההסכמות בין המשטרה למוחים נקבע כי אלה לא יתקרבו לבית משפחת המחבל מעבר למאה ושלושים מטרים מהבית, לא יצעדו בלב הכפר אלא רק ייכנסו לתחומי הכפר, לא יישאו נשק ומספרם יוגבל. במקביל, קיימו תושבי הכפר הגפנה סוערת נגד מפגיני הימין.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספר ד"ר מיכאל בן ארי על המחאה והסערה, ובראשית הדברים ציין את הדרך העוקפת שבה הובילה המשטרה את המפגינים על מנת למנוע מהם כניסה דרך הכביש הראשי של הכפר.
"צריך לראות את המסלול שבו הלכנו עם רכב משטרתי שכמעט התהפך. מדינת ישראל כבר כבושה מבפנים. משטרת ישראל הגדולה והחזקה לא מצליחה להכניס אותנו בכביש הראשי שמקבל פיתוח ומענקי איזון וביטוח לאומי ועוד יקבלו 15 מיליארד שקלים לפיתוח אבל שלטון החוק מכאן והלאה. זו מציאות מאוד עגומה. כוחות משטרה בכמויות כשבסך הכול באנו לבקש שיצטרפו אלינו נגד הטרור ושיהיו אזרחים נאמנים, ומי שלא נאמן שיילך מפה לסוריה. הנאמנים אהלן וסהלן, אבל לצערנו לא ראינו כאן עדיין נאמנים", אמר בן ארי.
הוא נשאל אם אינו חושש שעצם קיומה של הפגנת ימין בכפר ערבי תגרום לתושביו להתאגד ולהתלכד מאחורי המחבל ובני משפחתו הרבה מעבר למציאות כפי שהיא עד היום. "צריך לשמוע את זה שמארגן כאן את הכול כשהוא קורא לרוצח נרצח. יימח שמו, לקח את הנשק של אבא שלו וירה באנשים והם קוראים לו הנרצח. הוא קיבל שם את מלוא המעטפת".
"לא היינו כאן לפני שנה. נשאת מלחם לא חיכה לנו, הוא לא יצא לרצוח כי ברוך מרזל הגיע לערערה. יש כאן רצון לטמון ראש בחול. מי זוכר מי הנרצחים? מי זוכר את השמות שלהם? הם נרצחו סתם? משפחותיהם איבדו אותם כי היינו בערערה? לא היינו בערערה. מלחם לא יכול לסבול את עמוס שוקן ויריב אופנהיימר. בגללם הוא רוצח ולא בגלל בן גביר וברוך מרזל. הטמנת הראש בחול היא זו שגורמת לחממות הטרור לתסוס. ככל שנברח מכאן הם מרגישים שהם צודקים כשהן רוצחים אותנו".
על טענתו של אחד החשודים בסיוע למחבל כי פעל לאחר שמלחם איים על חייו וחיי בני משפחתו אומר ד"ר בן ארי, "הם יכולים לספר סיפורים ובית המשפט קונה את זה. הם מגנים על הרוצחים כי הם מגיני רוצחים. הם קראו לו שהיד וגיבור כשקברו אותו. הוא איים עליהם אז? הוא היה כבר מת. הוא היה פגר מת. הם הגנו עליו ונתנו לו אוכל במשך שבוע. האבא הרמאי והנוכל אמר שהוא אמר לבן שלו להסגיר את עצמו. הוא ידע בדיוק איפה הוא נמצא".