אלמנתו של אלי כהן, נדיה כהן, סיפרה הערב (שלישי) בראיון לערוץ 2 על תחושותיה בעקבות פרסום הסרטון המתעד את הוצאתו להורג של כהן בסוריה בשנת 1965.
הסרטון הופץ היום ברשתות החברתיות, וגם בני משפחתו של כהן צפו ברגעים בהם הוא נתלה מול קהל גדול בכיכר בדמשק.
"היה בכי והייתה עצבות לראות את זה מוחשי, איך מורידים את אלי מהחבל לתוך ארון, לראות שלושה רכבים מתרוצצים שם, לראות את ההמונים בכיכר, והכל מלווה במוזיקה רועשת, שמחה, זה לא פשוט", תיארה כהן את הרגעים הקשים של הצפיה.
"גם ככה ביומיום לא קל, אבל כשצצים דברים כאלה, זה פשוט מטריף את הדעת, מטריף את נשמתי", הוסיפה.
"אני לא כל כך ראיתי את הסרטון, רק תמונות", הדגישה כהן. "הילדים ראו את זה היום, וכמובן שהעצב עכשיו שורר בנשמתנו. אני רק מקווה שיקום מישהו ויספר איפה אלי קבור, שיביאו אותו. שיהיה פטריוט אחד ויגלה איפה הגופה, שייתן לנו את השקט והנחמה".
"אם זה ראש הממשלה ואם זה מהמוסד שיילחמו ויביאו את אלי", היא קראה. "מספיק לנו הייסורים האלה שהוא שם ואנחנו פה. שיקום מישהו ויהיה גיבור, שיחזיר לנו את השקט. גם במוות יש קנאה, כשמישהו משתטח על הקבר ולנו גם את זה אין".