טעם חזק של סיקסטיז-סבנטיז. 'שמשות'
טעם חזק של סיקסטיז-סבנטיז. 'שמשות' בביצוע: יפתח דקל

'שמשות',

יפתח דקל

משהו טוב עובר על המוזיקה היהודית. היא מתבגרת, מתרככת, מתעדנת, משתכללת - ואחד ממבשרי הגל החדש הוא יפתח דקל.

נחשפתי אליו לראשונה לפני כחצי שנה, כשקולגה שלחה אליי לינקים לשיריו היפים שכבר עלו ביוטיוב. היה קשה לפספס את מטען הכישרון הזה, שנמצא רוב הזמן על סטטוס של טעינה מלאה. "הלב צריך עניין", סינגל הבכורה שלו, כבר שידר משהו רענן שלא קל למצוא כאן בשגרה, ואותת ששווה לעקוב אחרי היוצר הצעיר.

אז אחרי הרושם הראשוני החיובי, שהתחזק בסינגל השני "אבן מאסו הבונים", אלבום הבכורה 'שמשות' פורע בהחלט את השטרות. יש כאן 12 שירים, בהפקת שמוליק דניאל המקצוען (שהפיק אלבומים, בין השאר לשולי רנד, עמיר בניון ועוד), וכל אחד מהם הוא יצירה מעניינת בפני עצמה. הסגנון של דקל רגוע, כמעט נונשלנטי, מתוחכם, לא בהכרח שגרתי, וגם כלי הנגינה הם משהו שלא שכיח למצוא בכל אלבום: החל מוויולה וכינור, המשך בפנדס רודס, מפוחית וקאזו, וכלה בצ'לו חשמלי וטאבלה. השילוב של כל אלה יוצר משהו אלגנטי וזורם במוזיקה של דקל. בקיצור, יש כאן קסם.

דקל, מתברר, יודע לנגן כמעט על כל כלי, ואת האלבום הוא החל להפיק אחרי ששכר אורווה במושב אורה ושיפץ אותה. בעברו היותר רחוק הפיק מסיבות טראנס גדולות בהודו (מה שמסביר את הטאץ' ההודי בחלק מהשירים. אבל טראנס, שיהיה ברור, לא תמצאו כאן). התוצאה נעה בין משהו שמזכיר בקטנה את ישי ריבו, נע בחלקים מסוימים לכיוון כנסיית השכל, אריק ברמן ועוד אמן צעיר ומבטיח בשם מוטי עמיר, שגם אליו עוד נידרש בעתיד.

התוצאה שדקל מציג כאן משאירה טעם חזק של סיקסטיז-סבנטיז, במובן המודרני של המילה. הוא עושה את זה בטון רגוע ומרגיע, כשבלב השירים עומדים טקסטים חזקים ומעוררי מחשבה. אין ספק שמדובר בתגלית מעניינת וייחודית, שמחזקת מאוד את האגף הצעיר בעולם המוזיקה היהודית.