סיכום השנה: האנטישמיות הולכת וגוברת

בהסתדרות הציונית מסכמים שנה סוערת בקהילות. 74% מהמקרים האנטישמיים כלל לא מדווחים. מה גורם לכך? בושה וחוסר אמון בשלטון.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ה באלול תשע"ו

להרים ראש. יעקב חגואל
להרים ראש. יעקב חגואל
צילום: אלירן אהרון

בשיחת סיכום שנה והיערכות לשנה הבאה מספר יעקב חגואל, סגן וממלא מקום יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, על הפעילות שהוביל הארגון בשנים האחרונות ועל היעדים הניצבים בפניו לקראת השנה הבאה.

חגואל קובע מיד בפתח הדברים כי גם אם נראה שהעם היהודי ומדינת ישראל מצויים תחת מתקפה אנטישמית ומתקפת חרמות מדינית, יש לזכור כי "היינו במצבים הרבה יותר גרועים. אנחנו מכירים את האנטישמיות עוד מימי אסתר בשושן ואירועים קשים יותר בהיסטוריה שלנו, אבל יש לנו את מדינת ישראל ואנחנו כאן לנצח נצחים", הוא אומר ומדגיש את מעמדה של ישראל כעורף ביטחון עבור הקהילות היהודיות ברחבי העולם.

"אני פוגש את הקהילות היהודיות והם חשים שם הרבה יותר בטוחים מאשר הימים שלפני הקמת המדינה. אין לי ספק שזה השינוי הגדול של עם שיש לו מדינה, אז אמנם יש יהודים רבים שעדיין לא בחרו לעלות לישראל, אבל אין לנו ספק שקיומה של המדינה נותן תחושה אחרת באותן קהילות".

על ההתמודדות המעשית מול גלי האנטישמיות מספר חגואל כי על העולם היהודי עבר עשור קשה מאוד, "עשור של פעילות אנטישמית ואלימות אנטישמית, בכל שנה יש יותר מקרים של אלימות אנטישמית מהשנה הקודמת. השנה גם היא הייתה קשה יותר מהקודמות לה, ואנחנו מנסים להיאבק מול אותן התקפות ואותה אלימות. בראש ובראשונה הפעילות היא מול הקהילות היהודיות. על אחוז גבוה מההתקפות אנחנו לא יודעים כי היהודים הנפגעים מעדיפים שלא לדווח עליהם לשום גורם. זה נובע מבושה ומכך שלא בוטחים בממשל שיטפל. אנחנו רוצים לחזק את הגאווה בקרב אחינו שבגולה. זה נעשה בעזרת כנסים ופעילויות אחרות שבהם אנחנו אומרים שחייבים לדווח על אנטישמיות".

מספר חגואל על סקר שבוצע על ידי האיחוד האירופי וממנו עולה כי 74 אחוזים מהאירועים האנטישמיים כלל לא מדווחים. "צריך להבין שבשורה התחתונה אחינו ממשיכים להתנהג כיהודים גלותיים, הם אומרים שקשה להיות יהודי וזה המחיר, טומנים את הראש בחול ומנסים לתת לגל הזה לעבור, ואנחנו מנסים לגרום להם להרים ראש בגאווה יהודית. מצד שני אנחנו קוראים לממשלות הריבוניות לקחת אחריות על אותם אזרחים נאמנים, לתת להם הרגשת ביטחון ותחושה שיקבלו מענה".

לנוכח הדברים נשאל חגואל אם המענה לא אמור להיות ללמד את יהודי התפוצות להשיב מלחמה שערה, להכות שתי מכות על כל מכה שהם סופגים ולהבהיר לתוקפיהם שהדבר לא ישתלם להם. במענה הוא מזכיר את פעילותה של תנועת הנוער בית"ר בצרפת המקיימת קורסים להגנה עצמית. זאת מאחר ויש מקומות בצרפת שמסוכן ללכת בהם עם סממנים יהודיים. לעומת זאת כהסתדרות ציונית וכמוסדותיה המוסדרים של המדינה אין ברירה אלא לנהוג בהתאם לדרכים המקובלות. חגואל משוכנע שאם היהודים יתנהגו כמו שצריך להתנהג, בראש מורם בלי לחשוש ובלי השלמה המציאות תהיה אחרת.

בעקבות הדברים נשאל חגואל אם אנשי ההסתדרות הציונית נוהגים באופן דומה והולכים עם כיפות וסממנים יהודיים כשהם מגיעים לארצות אירופה או שהם מעדיפים לחבוש כובעים. חגואל משיב מניסיונו האישי ואומר "יש לא מעט מקומות באירופה שאני הולך בהם עם כובע על הראש. אני אומר את זה לא בגאווה גדולה אבל אני רוצה לחזור הביתה אל המשפחה".

אם כך, אז מה לנו לדרוש מהיהודים בגולה לעמוד בגאון מול תוקפיהם? "הדברים לא דומים. יש מקומות מועדים לפורענות שבהם צריך לשמור על נפשינו, אבל אם אני גר בשכונה שבה אני הולך לבית הכנסת ואנטישמי מכה בי ואומר לי 'יהודי מלוכלך', וכילד בן עשר אני הולך לאבא שלי ואומר שהרביצו לי והפתרון היחיד הוא שהוא אומר לי שאין מה לעשות, זו בעיה גדולה. יש מה לעשות – אם באותו מקום שזה קרה היו פורצים לו לרכב הוא היה הולך למשטרה, אז גם כאן הוא צריך לפנות למשטרה ולהתלונן גם על זה שאמרו לבן שלו 'יהודי מלוכלך' והמשטרה צריכה לטפל בזה. אני לא אומר לאנשים לסכן את עצמם אלא לנהוג כמו שהם נוהגים בכל מקום אחר".

ואולי המענה הוא לא לחזק אותם מוראלית בארצות העולם אלא לומר להם לבוא לישראל, ולומר זאת בגאון וכאג'נדה מרכזית של ההסתדרות הציונית? "אנחנו מאוד ברורים. אנחנו רוצים את כולם פה בישראל. אנחנו עושים זאת יום יום ושעה שעה. יש לנו שליחים שמעודדים עלייה בכל מקום עם פעילות ענפה להעלאת יהודים, אבל המציאות היא שרוב היהודים לא עולים לישראל, לצערינו הרב, ולא נחייב אותם. אני לא שופט אותם כי קל לנו כצברים להגיד להם תעלו לארץ, אבל הם חיים שם וזה מקום עבודתם ומקום חייהם, ואנחנו חייבים להבין את הקשיים שלהם. אני קורא לממשלת ישראל לראות איך מונעים את החסמים שמונעים מיהודים לעלות לישראל כמו הכרה בתעודות של מוסדות מפוארים. בנוסף כשהם מגיעים לארץ חייבים לעזור להם. לכל אחד יש שכנים שעלו ארצה בשנים האחרונות, ואנחנו צריכים לראות איך מסייעים להם כי לא פשוט להעתיק את החיים למקום לא מוכר".

סוגיה נוספת שמעסיקה את ארגונו של חגואל הוא הטמעת ערכים ציוניים בקרב צעירי הארץ, על מנת למנוע ירידה לחו"ל, וחגואל מספר: "אנחנו בתקופה לא פשוטה ואחת ההתמודדויות שלנו היא עם המודרניזציה. אנחנו לא נאבקים במודרניזציה אלא נעזרים בהם להעצמת הרעיון הציוני לטובת העם והארץ, אבל העולם הופך לכפר גלובאלי ואנחנו צריכים לראות איך אנחנו לא נאבקים בכפר הגלובאלי אלא מחזקים את הערכים הציוניים, וככל שזה יקרה אנשים יגורו כאן יותר. בסופו של יום יש דברים נחמדים בעולם אבל מולדת יש רק אחת".

איך עושים את זה בלי "להיחשד" בלאומנות, לאומיות או ימניות? "אני מדבר על ערכים ועל הקשר של העם לארץ. אין לנו מולדת אחרת. אבות אבותינו קבורים בארץ הזו, במערת המכפלה ובקבר רחל. עיר הבירה היא בירתנו הנצחית, ואנחנו שנולדנו למציאות הזו לא מעריכים את זה, וצריך לדבר עם הסבים והסבתות וההורים שלנו על הכמיהה שלנו להגיע לכאן במשך אלפיים שנה. סוף סוף אנחנו חיים כאן הולכים לבית הספר ולעבודה זה המעשה הציוני וזו אהבת המולדת שהתרגלנו אליה".

ומה באשר לשנה הבאה ותכניותיה של ההסתדרות הציונית? "בשנה הקרובה נחגוג 120 שנים לקונגרס הציוני בבאזל, הקונגרס שיצר מהפכה שאין דומה לה, מהפכה שגרמה לכך שבתוך חמישים שנה נוסדה מדינת ישראל. נציין זאת באירועים בארץ ובעולם ובמחשבה איזה אתגרים ההסתדרות הציונית לוקחת לעצמה לשנים הקרובות".

אחד האתגרים הללו, הוא מספר, הוא חיזוק השפה העברית בתפוצות. "אנחנו רואים מגמה גדולה שהקהילות היהודיות זונחות את השפה העברית, וההסתדרות הציונית לוקחת על עצמה את חיזוק לימודי העברית בגולה. זו מגמה הרסנית שבה בתי ספר יהודיים בוחרים שפה שנייה שאינה עברית. לקחנו את הנושא לטיפול רציני, הוקמה מועצה גבוהה לעברית בצפון אמריקה, ובהקשרים הללו נחזק את לימודי העברית כשפת העם היהודי שתמשיך לקשר בינינו".