מסביר. אסף אמדורסקי
מסביר. אסף אמדורסקיצילום: Tomer Neuberg/Flash90

המוסיקאי אסף אמדורסקי, שהיה אמור להפיק מוזיקלית את המופע "מרימים לכיפור" שתוכנן להתקיים בכיכר רבין, פרש הבוקר (שני) בדף הפייסבוק שלו את גרסתו להשתלשלות הדברים.

"לפני שבועיים קיבלתי דרך משרד ההפקה שלי, המון ווליום, פניה לנהל מוזיקלית ערב סליחות שמארגנים דתיים מכפר חב"ד", ציין אמדורסקי, "הבנתי לפי רשימת האומנים שרובם ככולם דתיים מאוד בעצמם ונכונים לקיים מופע סליחות מיוחד ברוח יום הכיפורים שהתרומה שלי היא לשרת את האג׳נדה שלהם ושאני נדרש, כמפיק מוזיקלי, להכנס לעולמם המוזיקלי והערכי בלי צידה שהבאתי מהבית. כלומר לבוא נקי ולהשתלב".

לדבריו, "ממש בסוף השבוע שעבר גיליתי שהניסיון השיווקי שלהם קורץ באי חינניות לחילוני תל אביב והאירוע מתחפש לפסטיבל מוזיקה רגיל, כולל שם שהביך אותי לאללה... פניתי בדחיפות למארגנים בבקשה לשנות חזרה את הצגת האירוע ושמו לשקיפות שלו, להציגו כאירוע סליחות דתי לכל דבר ולא לנסות להתחפש למה שהוא לא ולמרות שקיבלתי אוזן קשובה, יד אחרת שם כבר מיהרה לשחרר פירסום עם שם שלקוח מעולם קהילת הגייז של לפני כמה שנים וסלוגנים מאוד לא אותנטיים".

"תוך דקות כבר הגיע הטלפון מכתב עיתון הארץ ובעוד שאני מנסה להחזיר את הפרסום לשפיותו ולהבהיר שמדובר באירוע דתי לכל דבר-התחיל כדור השלג של הדרת נשים להתנפח למימדים אימתניים", ציין.

אמדורסקי הבהיר כי אינו רואה פסול במתכונת האירוע שתוכננה, "אני חושב וגם חשבתי כך אתמול ושלשום שאירוע דתי שמתארח במרחב הציבורי הלא דתי בו מכבדים אנשים שקיבלו על עצמם דיני שולחן ערוך (לפיו לא שרות נשים לפני קהל מעורב), אירוע שכזה לא מאיים על החילוניות ועל ערכיה של עיקר החברה הישראלית, גם אם הוא מתקיים בככר העיר העברית הראשונה, אותה הככר בה חוגגים שמחת תורה שנה אחר שנה בלי שירת נשים ואין מי שמערער על כך.

אין שום סיבה לפחד ממנהגי הציבור הדתי ואפשר להאמין שהם טועים נורא וששיויון מגדרי הוא מעל כל הלכה ומנהג ואפשר גם לא לתת לזה לאיים עליך", הוסיף. "ברור היה לי שהאירוע הזה לא מיועד לכולם. יהיה מי שיסלוד ממנו ויתרחק ויהיה מי שזה ידבר אליו מאוד. בטח לא הקהל אליו אני רגיל אבל זה רק היווה אתגר גדול יותר מבחינתי.

אז למה לא להכריח את הדוסים האלה שיתנו לנשים לשיר אצלם במופע? למה להתערב, חשבתי לעצמי... נשים במגזר הדתי הן גם 50 אחוז (אם לא יותר) והן כח סקטוריאלי שמצביע בבחירות ומנהל את חייו מתוך בחירה חופשית. גם הן בוחרות, למשל, לא לשיר בפני קהל מעורב. ויש הרבה מהן פה בארץ, כמה מאות אלפים... באמת האמנתי שניתן, לערב אחד, לקיים בלב תל אביב מה שבדרך כלל מתקיים רק בערים אחרות בארץ. מתוך עוצמה ולא מתוך כניעה. אני בהחלט מבין שיתכן שטעיתי בהערכה זו. שהמרחב החילוני הרבה פחות פתוח ומקבל ממה שרציתי להאמין.

באים אלי להופעות לא פעם גם חובשי כיפה, די קל לאתר אותם בקהל. הם ראו אותי מופיע שנים עם מוזיקאיות שמנגנות, שרות ומנהלות איתי את הבמה בטבעיות ואף פעם לא בתנאים של ניצול או חוסר שוויון. עם זאת, במוזיקה יש הרבה גוונים וכמו שתיתכן מוזיקה טובה שנשים ורק נשים מקיימות, כמו שיש כח אדיר במוזיקה שמקיימים גברים עם נשים יחדיו, בהחלט יש מקום לקיים מופע בו שרים רק גברים למשך שעה וחצי. בטח באירוע שממומן ומאורגן על ידי קבוצת דתיים. להערכתי (המוטעית) זה לא היה אמור לעורר כל כך הרבה התנגדות ומחלוקת.

'שיעשו את זה בבית כנסת', 'שילכו לבני ברק', יכול להיות שזה הדבר הטבעי ויכול להיות שלהביא את הטעם הדתי הזה לככר לא היה רעיון תרבותי כל כך גרוע מבחינה אומנותית גרידא. גם בתיאטרון לפעמים יש רק גברים (או רק נשים), גם במחול, בספורט, גם בקולנוע ובאומנות פלסטית (קבוצתית), אז חשבתי שכך גם במוזיקה. לא ככלל, לא לתמיד, לשעה וחצי לערב חד פעמי.

כבר הפקתי ערב בו הופיעו רק נשים: קורין אלאל ונינט ואפרת בן צור ואפרת גוש וניגנו בו רק בנות. אז לא נשמעו קולות זעקה ומחאה על אפליה מגדרית...

נכון שיש יותר מדי בנים ופחות מדי בנות בפלייליסט, על הבמות, בבתי המשפט, במשרדי הממשלה, בשירות הציבורי ואיפה לא- אבל אי אפשר לכפות תיקון חברתי, צודק ככל שיהיה, על ענייני אומנות ובטח שלא לבוא עם זה לחברה דתית ולבקש ממנה ליישר קו.

חשבתי שלפעמים אפשר להניח בצד את תיקון העוולות החברתיות ולהתעסק רק במוזיקה. בחיבור בין עולמות מוזיקליים דתיים עם מרקמים מעולם המוזיקה החילונית, עם נגנים (ונגניות) מעולים, עם סאונד עוטף ומלטף ותאורה מיוחדת.

בערב שירחש בככר (ללא שירת נשים) לא אשתתף כמובן, מתוך סולידריות עם הצד המודר, אבל אני מציע במקום לנסות לטרפד את הערב - להרים ערב אחר שיבטא את מה שרוצים לבטא, לא מתוך כעס והרגשת גזל והתקרבנות אלא כדי ליצוק תוכן אחר, משמעותי. של העצמה נשית או שיויון מגדרי או איך שלא נקרא לזה- החילוניות היפה והמאפשרת...

מה שבטוח זה שאם ננסה בכל להיות צודקים ונכניס לערב אחד נשים, גברים, אתיופים, רוסים, מרוקאים, תימנים, פולנים, גרמנים, פרסים, זקנים, צעירים, שמנים ורזים יש סיכוי שיהיה ערב מעניין מבחינה חברתית אבל יש גם סיכוי שזה יהיה ערב די מחורבן מבחינה מוזיקלית.

אני מבקש סליחה מכל הנשים שנפגעו מהאופן בו זלזלתי במעמדן ובחשיבותן בלי משים ולהודות על ההזדמנות להביע את דעתי בנושא ולעורר עוד דיון בנושא סובלנות הדדית ושוויון הזדמנויות", חתם אמדורסקי.