העולם דרוך לקראת העימות הראשון בין הילארי קלינטון לדונאלד טראמפ שיתקיים הלילה (שעון ישראל), וביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הפרופ' תמיר שפר, מומחה לפוליטיקה האמריקאית מהאוניברסיטה העברית, על הצפוי בעימות המסקרן הזה.

בראשית הדברים נשאל פרופ' תמיר אם להערכתו בעימות ייצרי ותוקפני שכזה יכול להיות גם דיון ענייני ומהותי בנושאים חשובים לאומה האמריקאית, ולטעמו התשובה בהחלט חיובית. זאת על סמך מחקר ארוך שניהל עם שותף אמריקאי.

במחקר זה חקרו השניים את העימותים בישראל ובארה"ב מאז תחילתם ועד אמצע שנות האלפיים ו"הניתוח מלמד שבפורמט הזה המועמדים מצליחים להעביר אינפורמציה מהותית וחשובה. לא רק התקפות. גם התקפות, אבל לא רק", אומר פרופ' שפר.

"המועמדים הללו רחוקים שנות דור מבחינה אידיאולוגית ומבחינת הגישה לנושאים שונים, ולכן עימות בעל משמעות יכול להיות בהרבה נושאים כמו נושאי הגירה, נשים ומיעוטים, נושאים שקלינטון תרצה להעלות, ומנגד טראמפ ינסה לקשור אותה לכישלונות ממשל אובמה, לפרשת האימיילים ולהיבטים אחרים באישיותה. יש ביניהם המון אי הסכמה לגבי התכניות שאותן ארה"ב צריכה".

עד כמה בכלל יש בכוחו של עימות לחולל שינוי בדעת הקהל? "אנחנו יודעים שבעקבות העימותים רואים שינויים בסקרי דעת קהל. השינויים הללו לפעמים חזקים בהתחלה ואחר כך המצב חוזר לנקודת ההתחלה, אבל בקמפיין צמוד כל כך כמו הנוכחי כל חצי אחוז יכול להיות בעל משעות הרת גורל".

פרופ' שפר מציין כדוגמא בולטת להשפעתו של עימות על תוצאות הבחירות את העימות בין קנדי לניקסון, עימות שרבים מייחסים לו את הגורם לניצחונו של קנדי. "ניקסון לא היה מוכן לפורמט, הוא היה לא מגולח, לא הישיר מבט למצלמה", מזכיר שפר וכשהוא מתייחס לזירה המקבילה בישראל עולה תזכורת מעימות נתניהו ואיציק מרדכי, עימות ה'תסתכל לי בעיניים' שבו, מזכיר שפר, המנצח היה מי שלא הגיע לעימות, אהוד ברק, ומשום כך העימות עצמו היה חסר משמעות, אך עימות אחר היה משמעותי ביותר וזהו העימות בין נתניהו לפרס.

"פרס הגיע עם סקרים שניבאו לו ניצחון. הבחירות היו 3-4 ימים אחר כך, כשהיה ברור שנתניהו ניצח בעימות. פרס עשה שם את כל הטעויות האפשריות ונתניהו עבד כמו שצריך".

כשהתבקש לתת המלצות קצרות לשני המועמדים משיב פרופ' שפר בעיקרון גורף אחד – "לא להיגרר לתחומים שהיריב רוצה שתדבר עליהם כי היריב ירצה שתדבר על מה שיש לו יתרון ולך נחיתות". את העיקרון הזה הוא מפרט: "אם קלינטון תנסה למשוך את טראמפ לדבר על החומה המקסיקנית והמהגרים הוא יצטרך להעביר את הכדור אליה. קלינטון תצטרך שלא לדבר על האימיילים ועל האמינות האישית. אסור לה להיכנס לנושא הבגידות של ביל בה ולכל הנושאים שטראמפ ירצה שהיא תטבע בהם".

עוד הוא מוסיף כי "הילארי צריכה לגרום לכך שהפער בניסיון בינה לטראמפ הוא שיודגש וטראמפ ינסה לעסוק בהיבטים האישיים כמו גיל ומצב בריאותי".

אובמה VS רומני (2012)

בעקבות הדברים נשאל פרופ' שפר אם ''גלגול'' של שאלה ליריב במקום לענות אינו יכול לעמוד לו לרועץ כמי שניסה להתחמק ולא השיב לשאלה קשה. לדבריו קיימות טכניקות רבות ל''גלגול שאלות'' ואנו כישראלים מכירים זאת היטב מראיונותיו של נתניהו שמעולם לא השיב לשאלה שלא רצה בה וידע להסית את השיחה בין השאר עם האמירה 'לא זו השאלה וכו''.

על הסימולציות שמתקיימות במטות המועמדים אומר פרופ' שפר כי שם נשאלות השאלות הבוטות ביותר על מנת שלא להגיע למצב בו יופתע המועמד, "ולפעמים המועמדים נעלבים מהשאלות הללו. זו גם ההזדמנות למקורבים לנקום במועמד ולשאול שאלות לא נוחות, אבל זה הכרחי. לא ניתן להרשות לעצמך להיות מופתע".

על הסיכויים להשתפר אחרי כישלון בעימות ראשון אומר שפר כי הדבר אפשרי ואובמה הוא שעשה זאת לאחר שכשל בעימות הראשון.