איזה תוכן מבקשים הוגי תכנית לימודי המגדר להנחיל לתלמידים? מה בעצם הם מלמדים שם? מה העקרונות המנחים אותם?
אחד ממונחי המפתח הוא: פוליטיקת זהויות.
מה היא, בעצם? זוהי אידיאולוגיה שאומצה במידה רבה ע"י השמאל, ובה אדם על תכונותיו השונות הוא צביר של תגיות חברתיות – למשל, צבע עור הוא תג חברתי, ולפי היישום של פוליטיקת הזהויות ע"י השמאל כיום, אדם בעל עור כהה צריך לאמץ דעה פוליטית על פי צבע עורו הכהה.
אותו הדבר לגבי מגדר – פוליטיקת הזהויות מצפה מנשים לחשוב בצורה מסוימת ולאמץ עמדות פוליטיות על סמך מינן. כמו כן, פוליטיקת הזהויות מצפה מהומוסקסואלים ולסביות לאמץ דעות פוליטיות על סמך העדפותיהם המיניות.
דוגמא בולטת ביותר לסוג החשיבה הזה, המנחה את הוגי התכנית, נמצאת בחוברת הלימודים לחטיבת הביניים.
בעמוד 32, אחת מההצעות לשיעור מביא את סיפורה של הזמרת זוהרה אלפסיה, ששרה למלך מרוקו בימיה הגדולים, ועתה חיה בעוני בימי זקנתה. זהו הדיון המוצע:
"תארו את גדולתה של זוהרה אלפסיה במרוקו, לעומת דלותה בישראל:
· מה אפשר ללמוד מן הפער בין מעמדה [ב]מרוקו למעמדה בישראל?
· מה אפשר ללמוד על מעמדן של נשים במרוקו לעומת מעמדן בישראל?
· מה ניתן ללמוד על ישראל מפער זה?
· מה אפשר ללמוד על היחס ליהודייה במרוקו לעומת היחס למרוקאית בישראל?
· מהו, לדעתכן/ם, הגורם לדלותה של זוהרה אלפסיה בישראל: היותה אישה, או היותה מזרחית? נמקו".
כאן נאלצתי לעצור, ולנסות להבין: מי, למען השם, בנה את תכנית הלימודים הזו? האם זה לטובת הנער או הנערה לגדול לתוך כעס ומרירות על רקע עדתי או מגדרי? לשנוא את ישראל והחברה שבה כי היא מצוירת כמדינה מקפחת וגזענית?
מי מרוויח מגניבת הדעת?
האם יהיה אדם אחד בכיתה שיאמר לו את האמת?
האמת, שמעמדם וחייהם של יהודים במרוקו היו כפופים לגחמות שרירותיות לחלוטין של כל שלטון שהיה שם. שיהודים נטבחו שם לא אחת בהמוניהם. שכל מהגר ללא קשר לעדתו, ייתקל בקשיי קליטה, ובטח אם זו זמרת בישראל של שנות ה-50.
מי יאיר את עיני הילדים מגניבת הדעת הזו? מי מרוויח ממנה?
היישום של פוליטיקת זהויות כדי לעורר אנטגוניזם כלפי ישראל של שנות ה-2000 ע"י הסקת מסקנות על הממסד המפא"יניקי (שמאל כלכלי וחברתי מובהק) של שנות ה-50, צורם במיוחד על רקע העובדה כי מדינת ישראל בראשית ימיה הפעילה מדיניות ששמה לעצמה לבנות "ישראליות חדשה" על חורבות מה שנתפס כ"יהודי הגלותי".
בולט במיוחד סיפורם של דז'יגאן ושומאכר, קומיקאים דגולים של התאטרון היידי. החל משנת 1949 , ממשלת ישראל אסרה כמעט לחלוטין על הופעות בשפת היידיש. מעולם לא שמעתי את חסידי פוליטיקת הזהויות שואלים האם מצוקתו של אמן דובר יידיש בישראל היא בשל היותו גבר, או בשל היותו אשכנזי.
דבר מעניין במיוחד הוא כי השמאל של אז – שבא למחוק את זהותו היהודית הישנה של היהודי לטובת ישראליות חדשה מנותקת משורשים יהודיים – הוא סבו של השמאל של היום, שבא למחוק את היהודי הישראלי של היום ולבנות תחתיו דור של דוברי עברית פוסט-ישראלים, המנותקים משורשי תרבותם.
לתייג את ישראל כגזענית
וכדי לבנות דור שכזה, יש להשניא עליו את הערכים הישראליים-יהודיים מגיל צעיר. יש לתייג את ישראל כמדינה גזענית ומקפחת. יש לתייג את מוסד המשפחה כלא-שוויוני, כמקפח ומדכא נשים. יש לתייג את הערכים המקדשים את האיחוד בין גבר לאישה כאפליה, ולמשטר את הערכים היהודיים המסורתיים, אלו שמעדיפים הטרוסקסואליות על פני הומוסקסואליות.
אלו התכנים אשר הוגי התכנית ללימודי מגדר כתבו, ואלו הערכים שהם ודומיהם שואפים ליישם.
אם לדבר בכנות, אינני מבינה כיצד תכניות לימודים כאלו עוברות ומיושמות תחת הממשלה הכי "ימנית" כביכול, תחת שר החינוך נפתלי בנט.
אינני מבינה כיצד הוא מאפשר לתכנים האלה להיכנס לבתי הספר. תכנים הבאים למשטר את מחשבותיהן של ילדינו, לצייר את ישראל כמדינה גזענית, ולקלקל את המרקם העדין של יחסים בין גברים לנשים – עוד לפני שהיה להם סיכוי להיווצר.
בטווח הארוך, ללא יחסים בריאים בין גברים לנשים, חברה לא יכולה לשרוד. אנחנו צריכים ילדים שיגדלו לתפקוד בריא בתחום הזה – מה שלא יקרה אם ייתנו למלמדי המגדר יד חופשית בכיתות.
הצעד ההגיוני ביותר הוא ביטול כל חובה של הכנסת תכנים לבתי הספר – פתיחה מוחלטת של מערכת החינוך לכל מי שירצה להקים בית ספר, ובמשק חופשי ותחרותי, המדעים והמצויינות יגיעו מעצמם.
מכיוון שזה ייקח זמן, וזה זמן שאין לנו כישראלים תאבי חיים... הורים יקרים, זה הזמן לפעול:
גלו יוזמה ומעורבות במערכת השעות של ילדיכם. אל תחששו לגשת ולברר ישירות האם לימודי מגדר מיושמים בבית הספר שילדיכם לומדים בו. שם התכנית הוא "שווה דיבור". דירשו שתכניות לימודים כאלה יוצאו לחלוטין מתכנית הלימודים. ואם אין הדבר עולה בידכם, הוציאו את ילדיכם מהכיתה לשעה בזמן שהשיעורים הללו מתקיימים.
הכותבת היא תל אביבית שוחרת חירות הכותבת על נושאים אקטואליים.