מודה, אין לי רחמנות. דווקא בחודש הכי משמין בשנה, דווקא כשבעוד רגע נשב בנחת בסוכה, נגיד "אכלתי יותר מדי" ואז נצלול בתוך שלל קינוחים, אני בוחרת להטיף על איכות התזונה שלנו, ובעיקר זו של ילדינו.
לצערי מנטרת ״אחרי החגים״ פשוט לא חלה כאן. כל סעודה רוויית קלוריות היא הזדמנות מפוספסת לתקן, וכל רגע שעובר הוא רגע שאנחנו מפספסים לעשות בו תשובה. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מעלה שיש בישראל יותר מחצי מיליון ילדים הסובלים מעודף משקל. זהו נתון שמציב אותנו במקום השני, והעגום, בתחרות מפוקפקת למדי. אז אני אומרת: שנה חדשה, תזונה חדשה.
נכון לספר כאן את הסיפור על האיש שנתקע על גג ביתו בזמן שיטפון. הוא קרא לקב"ה: עזור לי. הגיעה סירה, האיש אמר: לא עולה, השם יעזור. הגיע מסוק לחלצו - אמר: לא עולה, השם יעזור. בסוף הוא טבע. אל מול פמליה של מעלה בא בטרוניה. והשם ענה לו: למה לא עלית על הסיוע ששלחתי? כמה רמזים אני צריך לשלוח לך כדי להראות שאני מקשיב?!
אותו הדבר אני יכולה לומר על תזונת הילדים: כמה חיידקי סלמונלה הקב"ה צריך להכניס לקורנפלקס, כדי שנבין שמיותר להאכיל בזה את הילדים? כמה פרשיות העלמת מידע אודות "תקלה תמימה״ עוד נשמע, לפני שנבין שצריך לעשות רוורס ולהוציא מהבית את האוכל המתועש?! עוד כמה ילדים יגדלו להיות חולי לב בגיל 30? ועוד כמה מחלקות חדשות בבתי חולים, המתמחות בסכרת מבוגרים שהתפרצה אצל ילדים ייפתחו, עד שנקלוט שצריך לחשב מסלול חדש? השם מאותת לנו, הרופאים מתריעים שאסון בפתח, והבגדים הצמודים מדי של ילדינו צועקים "עורו עורו ישני עפר".
לפני שנה פגשתי מכרה אצל הרופא. היא באה עם בתה בת השמונה, השמנה (אין רחמנות בייפוי המצב, עצימת עיניים רק פוגעת בבריאותה), לקבל הפניה להמשך בדיקות בבית החולים. מנסים להבין את סיבת ההשמנה, כך הסבירה. היא מאוד דאגה וביקשה טיפים ומתכונים. יומיים אחרי זה ראיתי את הילדה אוחזת ג׳חנון ביד אחת וופל בשנייה. באמת שלא צריך להיות גאון, רק מודע. השפע שקיים סביבנו לא היה קיים בילדותי. אך מסתמן שיותר משהוא מבלבל את הילדים, הוא מבלבל אותנו. אנחנו מנסים לפצות משהו בעצמנו על ידי דחיסת אוכל מזיק לילדים. את המקום הזה, המזיק במסווה של מפנק, אנחנו חייבים לחתוך מחיינו.
שוחחתי בנושא עם חברתי, ג׳סיקה הלפרין, שהיא מטפלת בדיקור ותזונה. ג׳סיקה, בין שאר עיסוקיה, הקימה בבית ספר פרטי בשרון חדר אוכל הדוגל באוכל נקי, מזין, בריא, טרי ומלא. בכל יום היא מאכילה מאות ילדים ואנשי סגל. היא מעידה, בצורה גורפת, שהיא שינתה דרמתית את הרגלי התזונה של הילדים, גם הסרבניים ביותר. לדעתי ראוי להקשיב בענווה. ובמאמר מוסגר, כל מה ששלי - שלה הוא. 11 שנים שאני שואבת ממנה ידע ועזרה. היא מלווה אותי, וגם אתכם.
וכך ג׳סיקה תיארה את המצב: עקב אכילס בתזונת הילדים הוא מיעוט ירקות מול כמות פחמימות אדירה. הצלחת של הילדים לא מאוזנת כלל. החלבון והפחמימה תופסים במקרה הטוב 90% מנפח הצלחת. ואם הילד מסכים לאכול מלפפון - דיינו. ולא כך צריך להיות. נפח הירקות חייב להיות משמעותי ומגוון.
ירקות וילדים מסרבים להיות אויבים
ולהלן טיפים מעשיים:
1. הכול מתחיל מאיתנו. תאכלו ירקות. תכניסו לגוף אוכל בריא ומזין בשמחה, ולא מתוך ברירת מחדל ודיכאון, והילדים יעשו את אותו הדבר.
2. ילד רעב זו הזדמנות לאכול ירקות, אל תדחפו לו פיתה או ביסקוויט. כשהם מגיעים מבית הספר או מהחוג במצב רעב, הניחו על השולחן צלחת עם ירקות חתוכים, או ירקות מוחמצים. הצבעוניות תמשוך את תשומת הלב, והם יבררו איזה ירק שהם רוצים.
3. תסתירו ירקות בתוך חלבונים: קישואים ושורשים בקציצות, מגורדים קטן קטן. גזר בתוך הבולונז, שעושה צבע נפלא. מרקים מלאי ירקות, טחונים בבלנדר-מוט.
4. הנביטו איתם קטניות. כן, על השיש, כמו בגן. רק במקום צמר גפן - עשו זאת במסננת. לראות לוביה צומחת ומוציאה עלים ירוקים, לטעום אותה מתוך השדה הקטן, גורם להסתכלות אחרת על כוח החיות שקיים בקטניות ובאוכל בכלל.
5. דעו: כל דבר קר או קפוא ומתוק מכיל פי עשרה סוכר ממשקה חם. לדוגמה: כוס תה עם כפית סוכר מול קולה או אייס-קפה המכילים עשר כפות סוכר לכוס, ואף יותר. הכינו בבית תה לילדים. יותר עדיף.
6. אורז מלא עגול שעובר השריה נפתח כמו אורז לבן וטעמו המלא פחות מודגש. חברו אותו עם חלבון או קטניות, כמו מג׳דרה או אושפלו.
7. אם הילדים לא אוהבים קטניות חמות, הגישו אותן קרות בתוך סלט: מלפפון קצוץ, כוסברה, עגבניות, פלפל אדום, שמן זית ולימון.
8. החזיקו ירקות קפואים בפריזר. כן, הרבה יותר קל להוסיף בזריזות חומוס לתבשיל אם הוא נגיש, מושרה ומבושל מראש.
9. אל תפחדו מאיכס! פעם ועוד פעם ועוד פעם. כשירקות יהיו חלק מהתפריט הקבוע על השולחן, בסוף הם יאכלו.
10. מים אחרונים חובה. קינוח - לא!
11. כששגרת האוכל מזינה, אפשר לתת צ׳ופר מתוק מדי פעם. רק ודאו שהפעם הזאת לא הופכת לפעם ביום.
ירקות מוחמצים
החומרים הדרושים:
1 פלפל אדום
1 פלפל כתום
1 קולרבי
3 גזרים
2 שומר
6 צנונית
1 כרוב
6 מקלות סלרי
ועוד כל ירק קשה העולה על רוחכם
1 כף שטוחה מלח ים
2 לימונים עסיסיים סחוטים למיץ
אופן ההכנה:
* חותכים את הירקות למקלות גדולים ואת השומר והכרוב לפלחים.
* מתבלים במלח ובלימון ומערבבים כמה פעמים.
* מניחים על הקערה צלחת גדולה ומעליה משקולת. חייב להיות לחץ על הירקות. לפחות שעה, אפשר גם כמה שעות. ההתססה של הירקות עם המלח והלימון מתחילה תהליך ייצור פרוביוטיקה טבעית.
אופציה נוספת:
את כמות הירקות חילקתי לשניים. חצי לפי המתכון הקודם להגשה מיידית, ובחצי השני אני ממשיכה את התהליך. אבל לא להכניס מלפפון חתוך.
מוסיפים לירקות:
* מיץ מלימון אחד
* רבע כפית זרעי כוסברה (למתקדמים)
* 3 שיני שום חתוכות גס
* מכניסים לצנצנת מעוקרת היטב וסוגרים ליום.
* אחרי 24 שעות על השיש מכניסים למקרר.
ayakremerman@gmail.com