השר אורי אריאל יכול היה לרשום השבוע הישג אחד חשוב שעליו נלחם בשנה האחרונה: חזרה מלאה של החטיבה להתיישבות לפעילות.
"היו מכשולים רבים", הוא מספר בריאיון חג לעיתון 'בשבע', "אחרי עשרות שנים שהחטיבה עובדת למישרין, וכל הקליינטים, שזה גם הנגב, גם הגליל וגם יהודה ושומרון, מרוצים מאוד וכמוהם גם משרדי הממשלה, הייעוץ המשפטי העלה עניין שהיינו צריכים לדוש בו זמן רב, כולל הצורך בהעברת חוק שהעביר אותו חברי בצלאל סמוטריץ'. אחרי שהממשלה אישרה אנחנו יוצאים לעבודה, כדי להספיק לנצל את התקציב עוד ב‑2016. בשלושת החודשים שנותרו יש לנו תקציב של כ‑50 מיליון שקלים".
אילו רשויות עוד יספיקו ליהנות מהתקציב בשנה הנוכחית?
"הכסף יחולק בצורה שוויונית, כשליש לכל אזור. לראשי הרשויות, כל אחד בתחומו, מן הסתם יש סדרי עדיפויות ואנחנו נשמע אותם ונעשה את התוכניות יחד איתם. החטיבה תתוקצב גם לשנתיים הבאות. אנחנו עדיין לא יודעים בכמה, ומנוהל משא ומתן עם האוצר בנושא. יש עלינו לחצים החל מגדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול מהדרום, ועד לאלי מלכא, ראש המועצה האזורית גולן מהצפון, כולל יהודה ושומרון, כדי לקבל עוד תקציבים. אני מקווה שיחד עם שר האוצר נצליח להיענות לבקשות הללו".
אתה מצליח להבין איזה אינטרס היה לדרג הפקידות במשרד המשפטים לעכב את פעילות החטיבה?
"יש שם גורמים, ביניהם דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שצריך לשאול אותה למה נהגה כך. אני לא מבין את זה, כי בסך הכול גם היא אומרת שהחטיבה משרתת נאמנה את ההתיישבות. אם צריך לתקן משהו מתקנים ולא עושים על זה דיונים שנה שלמה".
הרגשת שהעיכובים לא היו בגלל הצפון או הדרום, אלא בגלל יהודה ושומרון?
"אני לא פרשן של דינה זילבר ולא יודע איפה יש ואין בעיות. ההתדיינויות איתם היו מתישות וארוכות. חבל, כי הם בעיקר פגעו במתיישבים שמתגוררים בפריפריה וסמוך לגבול בדרך כלל. מגיע להם שירות, והחטיבה להתיישבות עשתה את זה בצורה המיטבית".
במאבקך בנושא החטיבה להתיישבות זכית לתמיכה מראש הממשלה או שרים אחרים?
"הייתה התעניינות וגיבוי כדי לגמור את זה בצורה הטובה והמהירה ביותר, וזה מה שקרה בפועל".
"רוצים את חוק ההסדרה"
אחד הנושאים המרכזיים שמטרידים את השר אריאל והוא מעורב בו באופן עמוק ביותר, הוא עתיד היישוב עמונה. פתרון ההעתקה לשבות רחל, שעורר את זעמה של ארצות הברית, לא נראה מקובל במיוחד על המתיישבים ביישוב. "גם אני לא רוצה בו", מבהיר לנו השר אריאל, "אנחנו רוצים את חוק ההסדרה ואנחנו נעשה מאמץ גדול מאוד כדי שהוא אכן יעבור".
בינתיים נראה שדווקא אנשי הליכוד הם חוד החנית בקידום החוק, ולא הבית היהודי או האיחוד הלאומי.
"בוא נעמיד דברים על דיוקם. לפני חמש שנים, אם אני זוכר נכון, חבריי יעקב כ"ץ וזבולון אורלב הגישו את חוק ההסדרה. חלק מהליכודניקים הם אלה שהצביעו אז נגד. מי שהגיש עכשיו את חוק ההסדרה הם חבריי הח"כים בצלאל סמוטריץ' ושולי מועלם. אנחנו העלינו את זה בוועדת השרים לחקיקה. נתניהו ביקש לדחות את זה בשבוע. דחינו והיה דיון ביום האחרון במליאה וסוכם שאו שמוצאים פתרון או שדנים בחוק הזה, וזה מה שיקרה. נראה מה הליכוד יעשה עם זה".
שרים וח"כים בליכוד חתמו על התחייבות לקדם את החוק.
"המבחן יהיה בהצבעה בוועדת השרים לחקיקה. יש להם שם ארבעה שרים ואם הם יצביעו בעד, החוק יעבור ונוכל לסגור את זה".
גם במפלגה שלך לא בטוחים שחוק ההסדרה הוא האפשרות הטובה ביותר.
"אם יש אפשרות יותר טובה מחוק ההסדרה שפותרת את העניין של עמונה - אני אהיה בעדה".
אל תשכח שאותו ייעוץ משפטי שעשה לך בעיות עם החטיבה להתיישבות, אינו מעוניין במיוחד בחוק הזה.
"נכון, לכן זה אתגר שלנו ואנחנו נתמודד גם עם הקשיים האלה. אף אחד לא הבטיח לנו שהכול ילך בקלות. ארץ ישראל נקנית בייסורים, כפי שנאמר, אז יש ייסורים ואנחנו מתמודדים איתם".
איפה באמת עומד נושא הסדרת עמונה? גם לגבי נכסי הנפקדים המתיישבים לא בדיוק היו סגורים על דעה אחידה.
"אני לא רוצה להיכנס לפרטים כי אני חושב שזה יכול לקלקל לנו את העבודה. יש ניואנסים קטנים וכל דבר שנכתב היום משמש את השמאל כדי לתקוף. המתיישבים סגורים לגמרי והם עושים עבודה טובה מאוד. נכון, יש שינויים כי יש שינוי בהתייחסות של כל מיני גורמים שדורש להתאים את התשובות למציאות החדשה".
אתה אופטימי לגבי עתידה של עמונה והעברת חוק ההסדרה?
"אני אופטימי לגבי חוק ההסדרה וממילא אני אופטימי לגבי עמונה".
זה נראה כאילו תושבי עמונה לא עומדים להישאר במקומם ואף אחד לא מוכן לומר זאת בקול.
"למי זה נראה כך? אולי לך. לי זה לא נראה כך. לי נראה שעמונה עומדת להישאר על אותו רכס, בטווח צמוד למיקומה היום. חשוב לציין שזה מאוד משנה גם אם מזיזים את המקום במטר. זה משנה מאוד למשפחה ולאנשים. אבל בצד הלאומי וההתיישבותי, אם זה באותו מקום במרחק של מאה מטרים – ההתיישבות ניצחה, המדינה ניצחה וארץ ישראל ניצחה".
אם יש דבר שמכעיס מאוד את השר אריאל, זה אזכור המתקפה האמריקנית שהייתה בשבוע שעבר על התוכנית ליישוב אנשי עמונה באתר חדש בשבות רחל. הוא ממש לא הופתע מהתגובה הקשה של מחלקת המדינה ואפילו צפה אותה. "אני כבר מבין לאן הם הולכים ומה הם רוצים. חוסר המוסר ששולט במדיניות של דוברי הממשל שם הוא מהקשים ביותר והבולטים ביותר בעת האחרונה. בזמן שנרצחים כל יום מאות אנשים בסוריה – והאמריקנים מעורבים שם, אין להם מילה לומר בנושא ובמקום זה הם מתעסקים עם 40 קרוואנים".
מה אנחנו צריכים להבין מהגינוי הזה?
"זה מעיד שאין פה עניין של שלום או מוסר, אלא פוליטיקה מהסוג הגרוע ביותר. זה מקשה עלינו ואנחנו נתמודד עם זה. הם לא הכירו בסיפוח ירושלים והגולן, והמדיניות שלנו מנגד צריכה להיות שמה שטוב לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל, זה לא מה שאחרים חושבים".
האמריקנים כל כך מעורים בנושא? הרי הממשלה לא באמת דנה בו. הייתה החלטה של ועדת תכנון ביו"ש.
"זה נובע מזה שהדיונים גלויים, פתוחים ושקופים, וכן ממה שנאמר כבר בעבר: 'מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו'. המציאות שבה תנועות שמאל קיצוניות הזויות מנסות לפגוע בכל דבר בתחום הזה מגיעה לממדים ולשיאים חדשים. אבל הם ימשיכו לצעוק ואנחנו נמשיך לבנות. הגענו ל‑450 אלף תושבים ביו"ש ועוד 300 אלף בשכונות היהודיות במזרח ירושלים".
"לאחדות יש כוח"
מתברר שיש רק נקודה אחת אצל השר אריאל האופטימי, שנתונה דווקא בצד הפסימי. מדובר ביחסי הבית היהודי והאיחוד הלאומי.
הבית היהודי יצאה למפקד והאיחוד הלאומי אינה חלק ממנו.
"אנחנו לא במפקד. לא הבנתי למה עושים מפקד אבל זה לא ענייני. זה עניינם ושיהיה בהצלחה. בכל אופן, אנחנו שתי מפלגות שנמצאות יחד בסיעה אחת ויש מי שמנסים להציג את זה כברייה חדשה. יש גם אגודת ישראל ודגל התורה שעובדות טוב יחד. גם אנחנו עובדים טוב יחד, אני חושב שיותר מכל מפלגה אחרת בכנסת בכל המובנים".
ובכל זאת, היו דיבורים על איחוד השורות.
"גם דיברנו וגם חתמנו בינינו שתוך 180 יום מהבחירות נעשה את זה. לצערי הרב הצעותינו בנושא נדחו על ידי הבית היהודי. אנחנו מצטערים על זה. חבל, אחדות יש לה ערך ויש לה כוח".
איפה זה עומד כיום?
"כרגע אין שום דבר בעניין הזה. צריכים להיות ברורים וכנים. הניסיון מראה לי שצריך להיזהר מאופטימיות יתר, שאני מאוד נגוע בה בדרך כלל בעניין הזה".
היו בינך ובין שרי הבית היהודי חילוקי דעות בסוגיה מהותית שמטרידה אותך גם בימים אלה – הכותל הרפורמי.
"אני התנגדתי בממשלה לעניין וחבריי בנט ושקד הצביעו בעד. דיברנו על זה מראש. אנחנו מדברים בינינו כל הזמן. אני פועל נגד המתווה, כולל שיחה בסוף השבוע שעבר עם אנשים שעוסקים בעניין וטיפול יומיומי".
נסה להיכנס לראשו של נתניהו. אתה יכול להבין מדוע הוא בכלל פועל בעניין הכותל הרפורמי?
"לא יכול להבין ולא מבין. כבר אמר מישהו שמי שיחלק את הכותל יחלק בסוף גם את ירושלים. יש דברים שאין להם מחיר. אני לא יכול להבין למה צריך לגרש יהודים מעזה, למה צריך לגרש יהודים מעמונה, ואני לא יכול להבין למה צריך לחלק את הכותל. ממש לא מבין".
על כניסת המחנה הציוני לממשלה השר אריאל אפילו לא מוכן לבזבז מילים. "חבל על הזמן. כל פעם כשאנחנו קצת משמיעים קול על משהו – והפעם זה על עמונה ואולי קצת על התקציב – אז לראש הממשלה יש חלופות. אין בעיה, שינהל איתם שיחות ונראה לאן זה יגיע. כשזה יהיה רציני נדבר".
גם לגבי עתיד הממשלה הוא אופטימי. "אם יעבור, ולדעתי זה אכן יקרה, התקציב הדו-שנתי - לממשלה יש עוד הרבה זמן לחיות ביחד. זה שיש לפעמים מחלוקות – זה קורה במשפחות הכי טובות".
לסיום, מה תרצה לאחל לרגל השנה החדשה?
"תחל שנה וברכותיה, שיתמלאו משאלותינו לטובה בצד הלאומי. ולומר למאות אלפי הקוראים של 'בשבע', שגם משאלות לבם יתגשמו לטובה".