
נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, החליטה היום (חמישי) לקבל את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדון שוב בעתירה שמבקשת לאפשר גם לגופים פרטיים להעניק תעודות כשרות, והפעם בהרכב מורחב של שבעה שופטים.
בחודש יוני האחרון דחה בג"ץ את העתירה ברוב של שניים מתוך שלושה שופטים. מנדלבליט ביקש את הדיון החוזר בטענה ש"מדובר בהלכה בעלת חשיבות רבה הנוגעת לליבת יחסי דת ומדינה בישראל ולסוגיות של חופש עיסוק וחופש הפרט".
"מכוח סמכותי לפי סעיף 30 (ב) לחוק בתי המשפט... אני מורה על קיום דיון נוסף", כתבה השופטת נאור. ''לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הדיון הנוסף ייערך בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים. הרכב השופטים והנחיות בדבר השלמת טיעון בכתב ייקבעו במועד אחר''.
בתנועת נאמני תורה ועבודה בירכו על ההחלטה לקיים דיון נוסף בעתירה. "אין ספק שיש צורך דחוף בדיון בהרכב מורחב ושהפסיקה הקודמת, אותה אנו מכבדים, לא הייתה מחויבת המציאות, בייחוד לאור עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה ולאור הבעיות במערך הכשרות כיום.
"אנו בטוחים שבדיון הנוסף יעמידו השופטים את טובת הציבור לנגד עיניהם ונקווה שזו תהיה תחילת הדרך לשינוי המשמעותי והנדרש במערך הכשרות. אנו קוראים כבר כעת לשר לשירותי דת, לממשלה ולרב הראשי לא להמתין לתוצאות הדיון הנוסף ולהסדיר את מערך הכשרות ומעמד הבד"צים בחקיקה, בהתאם להצעת חוק שיזמה התנועה", נמסר.
ח״כ רחל עזריה (כולנו) מסרה ״אני מברכת על החלטה לקיים דיון נוסף בנושא תעודות הכשרות. שוק הכשרות מחייב שינויים מבניים, כפי שבג״צ קבע בפסק הדין, ואני מקווה שהדיון הנוסף יגרום להכרה בגופי כשרות נוספים. הכרה זו תפתח את השוק המונופוליסטי של הכשרות לתחרות, כפי שאנו במפלגת כולנו פועלים בכל תחום. ובכשרות התחרות תאפשר כשרות כפי שעם ישראל רוצה: כן כשרות, לא מונופול״.
כזכור, שופטי בג"ץ, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין והשופט נעם סולברג, נגד דעתו החולקת של השופט אורי שוהם, דחו בחודש יוני עתירה שהגישו בעלי עסקים מירושלים נגד אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות בעניינם וקבעו כי אסור להציג עסק ככשר ללא תעודת כשרות של הרבנות.
השופטים החליטו אז באופן נדיר לקבל את עמדת הרבנות הראשית ולקבוע כי היא העמדה הנכונה, ולא עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהוצגה בפני בג"ץ.
בפסיקתו כתב השופט סולברג, "פרשנותה הנכונה של הוראת סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות היא זו שהציעה לפנינו הרבנות הראשית. מבַּלעדי תעודת הכשר מטעם אחד מן הגורמים המוסמכים לפי סעיף 2 לחוק, אזי כל מצג כשרותי בכתב, בין אם הוא כולל את המונח 'כשר' (על הטיותיו השונות), בין אם לאו – אסור".
