האם ישונה מנגנון גיוס העובדים בכנסת?

ועדת הכספים דנה היום (שני) בבקשת מנכ''ל הכנסת אלברט סחרוביץ' לאשר את שינוי המנגנון לבחירת מועמדים למשרות בכירות בכנסת, ולמנות ועדות איתור לאיוש המשרות במקום לפרסם מכרזי כוח אדם כפי שנעשה עד היום.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הודיעה כי הוועדה לא תמהר להכריע בסוגיה וקרא למנכ"ל "לשוב ולהידבר עם ועד העובדים על-מנת להגיע להסכמות לקראת ההכרעה בנושא שתתקיים בישיבה הבאה".

גפני החליט לדחות את ההכרעה נוכח חילוקי הדעות בין חברי הכנסת בוועדה.

מנכ"ל הכנסת, אלברט סחרוביץ', מבקש כאמור לשנות את המנגנון לבחירת מועמדים לשמונה משרות בכירות בכנסת: חשב, מנהל חטיבת המידע וחטיבת התפעול, דובר הכנסת ומנהל חטיבת תקשורת וקשרי ציבור, החטיבה הבינלאומית, ראש אגף משאבי אנוש, ראש אגף טכנולוגיה ומנהל מוזיאון בית פרומין. כולם למעט זה האחרון, הם חברי פורום הנהלת הכנסת.

סחרוביץ' הסביר שבקשתו "נועדה לייעל את מנגנון בחירת המועמדים למשרות בכירות בכנסת, כך שיהיה פחות בירוקרטי, שירחיב את קשת המועמדים ושבסופו יתקבלו המועמדים המתאימים והראויים ביותר.

''הכלי של ועדות איתור קיים הרבה מאוד שנים ובממשלה עושים בו שימוש מזה כמה שנים. לאחר שקילת העניין, הגעתי למסקנה שראוי לכנסת לאמץ את המנגנון הזה תוך ביצוע ההתאמות הדרושות לכנסת", הוסיף.

היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, ציין כי "המצב הנהוג עד היום בכנסת, מאפיין את מה שהיה לאורך השנים בכל שירות המדינה. איוש המשרות בכנסת נעשה באמצעות מכרזים פנימי וחיצוני, למעט 4 תפקידים בכירים; מנכ"ל הכנסת - משרת אמון של היו"ר, קצין הכנסת, מזכיר/ת הכנסת - מינוי מתוקף חוק מיוחד וכן יועץ משפטי - עפ"י פרק מיוחד בחוק הכנסת.

"בממשלה עברו לשיטה של ועדות איתור לגבי תפקידים בכירים או מכרזים בין משרדים בעוד הכנסת נשארה עם השיטה הישנה, שיש בה מספר בעיות". ינון הדגיש כי הוא "תומך לחלוטין במעבר לשיטת ועדות איתור של בעלי תפקידים בכירים", אך "יחד עם זאת, עלינו לוודא שהמנגנון לבחירה לא נועד למנות אנשים משויכים פוליטית אלא מנגנון מקצועי פר אקסלנס''.

לדברי היועמ"ש עובדי הכנסת משרתים את כל חברי הכנסת מכל הזרמים ואסור לייצור מצב שבו לעובדים יהיה זיהוי פוליטי. ''על-מנת לוודא שזה לא יקרה יש מנגנון בקרה לוועדות האיתור: רוב חברי הוועדה אינם כפופים ליו"ר ולמנכ"ל, הוועדה תהיה ועדה בוחרת ולא ממליצה כמו בממשלה, ההליכים ילוו ע"י אגף משאבי אנוש והייעוץ המשפטי למנהל הכנסת".

עו"ד ינון הדגיש כי יהיו תנאי סף שיבהירו שהתפקידים אינם פתוחים לאנשים בעלי זיקה מובהקת למפלגות פוליטיות או מי מהח"כים. "עד היום הניסיון בוועדת איתור בכנסת הוא חיובי, במקרה של חשב הכנסת שנבחר כך. מאגר המועמדים הפוטנציאליים לתפקידים בכירים בכנסת הוא מאוד קטן. כך למשל, נדרש למנות יועץ/ת משפטי/ת לוועדת החוקה ובמכרז פנימי יהיו לכל היותר מועמד או שניים וזאת חרף החשיבות שת התפקיד לעבודת הכנסת.

''מנגנון המכרז הפנימי מאוד בעייתי כי מאוד קשה לפסול אנשים מבפנים והדבר יוצר מאבקים מול האיגודים המקצועיים וגם בתי המשפט לעבודה נותנים העדפה לבחירת מועמדים מתוך הארגון. הדבר עשוי להוביל למבוך של מכרז פנימי ולסכסוכי עבודה", הזהיר ינון.

יו"ר ועד עובדי הכנסת, עו"ד הודיה קין אמרה כי "הוועד מביע התנגדות מוחלטת שמבוססת על בדיקה מעמיקה. עיניי כל עובדי הכנסת נשואות לדיון הזה, לאחר שהדיון עם המנכ"ל לא מוצה. הכנסת ועדות האיתור, כמוה כהבעת אי אמון בעובדי הכנסת. אז מצד אחד שולחים עובדים להשתלמויות והכשרות ורוצים להכשיר עתודה ניהולית ומצד שני, עכשיו רוצים לקבוע תקרת זכוכית.

"המדינה עדיין פועלת באמצעות מכרזים פנימיים וחיצוניים, למעט 120 משרות מאוד בכירות. ועדות איתור אינן כלי נטול בעיות וגם מבקר המדינה העיר על-כך. אין ספק שלעיתים עובדי הכנסת אינם מתאימים ולכן חלק מהבכירים מונו במכרז פומבי. בעיתוי הנוכחי מדברים רק על 2 משרות, אך יש חשש מזליגה ואנחנו לא יודעים לאן זה יגיע''.

לדברי קין ''בממשלה זה קיים רק לגבי תפקידים בעלי השלכות רחבות על המשק כולו ולא לגבי סמנכ"לים וראשי אגפים. זה כלי גמיש יותר לבחירת מועמדים ולא בהכרח לבחירת המועמדים הטובים ביותר. לפני חמש שנים, עת נבחר חשב הכנסת, התייחסו לזה כחד-פעמי ועכשיו 8 משרות שרוצים לאשר בבת אחת. אני מבקשת שהדיון הזה יגיע למיצוי בין הוועד לעובדים לפני הדיון כאן בוועדת הכספים".

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), אמר כי "הבעיה המרכזית של הכנסת היא שאין הרבה עובדים. בממשלה וברשויות מקומיות יש אלפי עובדים ואף יותר מכך. כשמחייבים מכרז פנימי לגבי תפקידים בכירים יש בעיה מבחינת התאמה כשאין הרבה עובדים ואז אפשר להסתבך בכל מיני כללים. אז או ועדת איתור או מכרז חיצוני''.

ביטן טען כי ועדת איתור הוא כלי לא פחות טוב ממכרז חיצוני, ''כי יש מועמדים שהיום לא ניגשים מסיבות שונות למכרז פומבי אך כן לוועדות איתור. זה מוכר ע"י הנציבות ואין סיבה במקרה של מאות עובדים להכריח מכרז פנימי".

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי "במשרדי ממשלה פנו לוועדות איתור לאחר סריקת מצבת כוח האדם ולאחר שלא נמצאו מועמדים מתאימים, כאן לא היתה הידברות עם העובדים ויש להידבר עימם תחילה. אולי יסכימו למשרה אחת או שתיים ואולי יותר. אך להודיע שמעתה ואילך כל המשרות הבכירות בכנסת יהיו בוועדות איתור זה לא נכון לעשות. בממשלה יש 77,000 עובדים ורק 146 נבחרו בוועדות איתור וכאן יש 600 עובדים, כך שהיחס מעוות לחלוטין.

"מכיוון שזה גוף פוליטי, אי אפשר שלא לחשוד שיש כאן כוונות פוליטיות להכניס מקורבים, מכוסה במילים יפות. אין אף עובד כאן שיכול להיות דובר הכנסת?! אלא רוצים שהדובר האישי של היו"ר יהיה הדובר. אותו דבר לגבי מנהל חטיבת המידע. פשוט יורקים לעובדי הכנסת בפרצוף. אתם לא רוצים לדלג על המכרז הפנימי אלא דווקא על המכרז החיצוני – את זה אתם לא רוצים אלא ועדת איתור. בסוף זה מוביל לדברים מעוותים. אין מנגנון בקרה אנושי שיכול למנוע את הדברים שאני אומר".

רוזנטל קרא ליו"ר הוועדה גפני "לדחות את ההכרעה על-מנת לקיים הידברות של המנכ"ל עם העובדים" וכן "לצמצם את ועדות האיתור רק לתפקידים שבאמת מצדיקים זאת, כשלא נמצא מועמד ראוי".

ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הביעה אף היא תמיכה ביו"ר ועד העובדים קין. "הכנסת היא עולם משפטי נפרד, יש לו חוקים נפרדים. דווקא יש יתרון עצום למי שעובד בכנסת כי לבוא מבחוץ וללמוד את הבניין זה קשה ולוקח המון זמן".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) הזהיר כי "ועדת איתור בממשלה קיימות לתפקידים סופר בכירים. זה מדרון חלקלק שלא נוכל לעצור אותו גם אלו שיבואו אחרינו. עברתי הרבה בחיי ולא ראיתי עובדים כה יצרניים ויעילים כמו בכנסת. אני מאוד מוטרד מהשם המכובס הזה של ועדת איתור ולכן אני אתנגד".

מנכ"ל הכנסת, סחרוביץ', השיב לחברי הכנסת וקרא להם "לעשות שיעורי בית. ועד העובדים רוצה מועדון סגור. אני שותף להכרה שיש כאן הון אנושי מהטובים בשירות הציבורי. יחד עם זאת, לא יתכן שמראש כברירת מחדל, נעשה את כל התהליך הארוך והמסובך של מכרז פנימי ואח"כ חיצוני.

''דווקא בתהליך הנוכחי יש לי הרבה יותר כוח מאשר בוועדת איתור, אני יכול לפסול או לבחור מי שאני רוצה ואין כל בקרה. ישבתי הרבה פעמים עם ועד העובדים. דווקא ההצעה שלהם שבכל מקרה הנושא יישקל בנפרד, מתי כן או לא ועדת איתור תביא אליי את המבקר. מחר יפרוש מישהו מהנהלת הכנסת אז מי שיהיה לו לובי חזק בקרב הח"כים ידחה ועדת איתור ומי שלא לא יצליח לדחות זאת''.

הוא הבטיח לקיים הידברות עם ועד העובדים. ''התכנית הראשונית היתה יותר רחבה וגם השדרה הניהולית של הלשכה המשפטית אך הוועד התנגד וקיבלתי את עמדתו ובאתי עם המינימום ההכרחי – מנהלי חטיבות, שדרה ניהולית שכפופה אליי. היום יש לי יותר כלים לעשות את מה שאתם חוששים ממנו אך התהליך הרבה יותר מסורבל. מה שעשיתי כאן זה דווקא הפוך מפוליטיזציה ונועד לקדם את הכנסת אל המאה ה- 21 בכל הנוגע לגיוס עובדים מהסקטור הציבורי והפרטי", הוסיף המנכ''ל.

בסיכום שב יו"ר ועדת הכספים גפני והודיע כי הוא "יחדש את הדיון בבקשה לאחר שהמנכ"ל והוועד יתכנסו שוב לצורך הידברות וינסו להגיע להסכמות בטרם ההכרעה בוועדה".