הוא ביקש שלא להצטרף לטיולים ולפעילויות שעשינו, ואבא ואמא הרשו לו.
כולנו ציפינו במתח לראות את ההתקדמות בבניית המכונה שהמציא, ולכן בכל פעם שחזרנו הביתה מטיול או מפעילות, מיהרנו לחדרו, והוא הראה לנו בגאווה איך בנה עוד שלב ואיפה שכלל או הוסיף מאז אתמול.
אביחי הוא הגאון של המשפחה. הוא הספיק לשפץ כמה דברים בבית, ואפילו פעם אחת תיקן את מכונת הכביסה אחרי שכולנו חשבנו שהיא לגמרי מקולקלת ונצטרך לקנות חדשה. מאז שהיה קטן הוא אהב לפרק מכשירים, לבדוק איך הם בנויים מבפנים ולחבר אותם חזרה. נראה שכל זה היה הכנה לבניית המכונה המשוכללת, שעליה עבד כל החודשיים האחרונים. זו המצאה חדשה והיא לגמרי שלו. הוא ניסה להסביר לי מה המכונה עושה. אמנם לא ממש הבנתי, אבל ההתלהבות בקולו מדבקת. עם כל התקדמות שלו, עלה מפלס ההתרגשות אצלנו.
כשאביחי הכריז שהמכונה מוכנה והציב את המכשיר בסלון, הזדרזנו כולנו להגיע לצפות. למרות שראיתי את המכונה בשלבים שונים בבנייה, לא יכולתי שלא להתפעל מהחפץ המורכב שהוצב לפנינו. היו לו מתגים, כפתורים ואינספור צינורות מתכת מבריקים. אביחי הראה לנו איך הוא מכניס גרגר לחלונית, הוא סובב כמה מתגים והמכונה התחילה לרטוט בקול זמזום עדין. עשן דק היתמר מאחד הצינורות. לקח לנו זמן לקלוט שקול הטרטור העדין הפך צורמני, ושהעשן הדק הפך לעננה אפורה שהפיצה סביב ריח חרוך. אביחי מיהר לסובב כמה מהכפתורים וללחוץ על כמה מתגים, אבל המכונה רעדה כמו מטורפת, עשן מתעבה סביבה. בבת אחת נהיה שקט והמכונה נראתה חרוכה, שקטה ועלובה. דממה השתררה בסלון. רק אביחי סימן במרץ בדף התוכניות שלו, בחן את המכונה מעלת העשן, וכתב עוד כמה דברים בדף.
"אז מה עכשיו?" שאלתי מתוך רחמים ודאגה. אביחי חייך אליי ואמר: "אתכנן ואבנה הכול שוב. מההתחלה". התפלאתי. האכזבה והייאוש שלי היו כל כך עמוקים, שלא הבנתי מאיפה הוא שואב כוח לחייך ככה.
כששאלתי אותו, הוא לא ענה. במקום לתת לי תשובה הוא שאל "את יודעת מה יקראו בשבת בבית הכנסת?" טוב, שאלה קלה. הרגע חגגנו את שמחת תורה וסיימנו לקרוא את חומש דברים. סימן שהשבת נקרא בספר בראשית, עניתי לאביחי בלי להבין מה הוא רוצה. אביחי חייך אליי. "זוכרת את הזקן ההוא, שיושב בבית הכנסת בשורה הראשונה ליד החלון?" ברור שזכרתי. בינינו לבין עצמנו קראנו לו "סבא מצופה", בגלל הוופלים המצופים שחילק לילדים כל שבת. "כל פעם אני מסתכל בו בזמן של קריאת התורה. הוא לא רק מקשיב לקריאה, אלא ממש מתרגש עם החזן.
פעם שאלתי אותו מאיפה מגיעה ההתרגשות הזאת, הרי בדיוק את אותה הקריאה בתורה הוא שמע בשנה שעברה ובזו שלפניה. הוא הסביר שמכיוון שהוא כבר שמע את מה שכתוב בפרשות הבאות, כעת הקריאה בתורה בשבילו היא ברמה גבוהה יותר. הוא לא רק שומע את מה שקוראים כרגע בבית הכנסת, אלא כבר יודע לשמוע מתוך כך את מה שעוד נקרא בשבועות הבאים. כך כל חזרה על קריאת התורה בשבילו היא עוד קומה על מה שכבר למד. גם אני", המשיך אביחי והסביר, "לא מתחיל לבנות את המכונה מאפס. למדתי פה כמה דברים. אז נכון שעליי לבנות את המכונה מההתחלה, אבל עכשיו הבסיס שלי יהיה נכון יותר. אני מתחיל ברמה גבוהה יותר".