האמת קודמת לדיפלומטיה

ישראל תקפה את אירופה על התמיכה בהחלטת אונסק"ו, אבל התעלמה מתמיכת רוסיה, סין וירדן

עמיאל אונגר , כ"ה בתשרי תשע"ז

אי אפשר לבסס שלום על שקר. נתניהו והמלך עבדאללה
אי אפשר לבסס שלום על שקר. נתניהו והמלך עבדאללה
צילום ארכיון: קובי גדעון, לע"מ

שונאי ישראל נהנו תמיד לפגוע ביהודים דווקא בתקופת מועדי ישראל, והחלטת אונסק"ו האחרונה התאימה למסורת עכורה זאת.

התגובה הישראלית הנזעמת התמקדה דווקא באירופים, שחלקם העדיפו להימנע במקרה זה של זיוף היסטורי מובהק. אנחנו אוהבים בצדק לבקר את האירופים שמדברים גבוהה גבוהה עד שצביעותם מתגלה ברבים. אבל הפעם נניח לאירופים, שחלקם התנגדו להחלטה וחלקם נמנעו. נתמקד בכמה מדינות שהצביעו בעד ההחלטה, ודווקא כלפיהן לא הושמעה ביקורת פומבית ישראלית כלשהי.

נתחיל עם הרוסים. הנשיא פוטין בירך את ראש הממשלה נתניהו לרגל חג הסוכות, ויש לקוות שבין יועציו נמצא מי שהסביר לו על הקשר בין סוכות להר הבית. המתנתי לראות מה תהיה תגובתם של אנשי חב"ד, אשר משקיעים רבות בשיקום יהדות רוסיה ואוקראינה לאחר נפילת הקומוניזם, וחלק מהצלחתם נובע מכישרונם לטפח יחסים טובים עם השלטונות.

האם יעדיפו רבני חב"ד לשמור על שקט תעשייתי, תוך התעלמות מהפגיעה ביהדות הכרוכה בהצבעה הרוסית באונסק"ו? ייאמר לזכותו של הרב הראשי ברל לזר, שבשנת 2014 תקף את יהדות אוקראינה על שהטיחה ביקורת בנשיא פוטין לאחר סיפוח קרים, שהפעם הוא הגיב בנחרצות נגד העמדה הרוסית: "אני מזועזע מהצורה שהצביעה משלחת רוסיה באונסק"ו. מוזר מאוד שרוסיה, המייחסת חשיבות כה רבה למורשת היסטורית, ואשר עד הנה לחמה בעקביות נגד כל זיוף של ההיסטוריה, תמכה הפעם בזיוף גלוי". אם לזר היה מסוגל לבקר את ממשלת רוסיה למרות הסיכון הכרוך בדבר, גם ממשלת ישראל הייתה יכולה להגיב.

כן, כולנו יודעים שהיחסים הביטחוניים עם רוסיה עדינים, ושישראל מבקשת שלא להסתבך עם מוסקבה ולא להיגרר למלחמה הקרה המתפתחת שוב בין המזרח למערב (סיפור הצלחה נוסף של ממשל אובמה). אפשר גם להבין את ההצבעה הרוסית כדרך זולה לרצות את הערבים הסונים על התפקיד שממלאת רוסיה בסוריה לצדם של אסאד והאיראנים. ובכל זאת, גם ישראל הייתה חייבת למחות רשמית, ולו לפרוטוקול. כאשר פוטין יעץ לנתניהו להעביר שטחים לפלשתינים, במסגרת מה שמקובל בדיפלומטיה העולמית, ראש הממשלה החזיר שזהו רעיון מצוין, והוא מצפה שרוסיה תיישם אותו בהעברת האיים הקורילים שלקחה רוסיה מיפן במלחמת העולם השנייה – סכסוך שממשיך להעיב על היחסים בין טוקיו למוסקבה. ישראל הייתה נוטלת סיכון קטן יותר מזה שנטל הרב לזר אילו הייתה מעירה לרוסים בסוגיה הזאת.

הוא הדין לגבי ההצבעה הסינית. סין חשובה לכלכלה הישראלית כמשקיעה משמעותית בתעשיות הידע, ואולי בעתיד גם בתעשיות האנרגיה. אבל יש לזכור שבכל פעם שסין מוצאת ספר היסטוריה יפני שמנסה להלבין את הפשעים שביצע הכיבוש היפני בסין, היא מיד הופכת את הנושא לתקרית דיפלומטית. צריך להזכיר לסינים שהאמת ההיסטורית חשובה גם לנו. אגב זה, יש לשאול את הסינים למה החליטו להיטפל לאחרונה לקהילה היהודית הקטנה בקייפנג. אפשר להבין את החשדנות של המשטר כלפי הנצרות, שבסין קושרים אותה לימי האימפריאליזם ואזורי ההשפעה בסין. אבל איך מהווה היהדות הסינית הזעירה איום כלשהו על המשטר הסיני?

נסיים במשטר ההאשמי ברבת עמון. אפשר לגלות שוב הבנה לשיקוליה של ממשלת ירדן. האחים המוסלמים זכו בהצלחה יחסית בבחירות האחרונות, ובממלכה התקיימו הפגנות נגד הסכם רכישת הגז מישראל בשווי עשרה מיליארד דולר. אבל ירדן רוכשת את הגז היות שהדבר משתלם כלכלית מבחינתה. מלונות באילת קולטים עובדים ירדנים, וירדן תרוויח מתעלה בין הים התיכון לים המלח. ישראל גם דאגה למעמדה של ירדן בירושלים, בעוד ירדן אכזבה את ישראל פעמים רבות, לדוגמה כאשר נסוגה מההסכם לפיקוח על שיפוץ גשר המוגרבים. בהצבעה באונסק"ו לא התבקשה ירדן לתמוך בנוכחות יהודית בהר הבית, היא רק התבקשה למשוך את ידה ממעשה מרמה. ישראל סבורה שהסלחנות ההיסטורית שהיא מגלה כלפי המשטר ההאשמי משתלמת, אבל אי אפשר לבסס יחסי שלום על מצע של שקר, ולכן ישראל חייבת להעביר את מורת רוחה גם למלך עבדאללה.

מסוכנים גם בלי רעלה

מנהיגת 'החזית הלאומית' בצרפת, מרין לה פן, השקיעה מאמצים רבים כדי להוכיח שהיא נטשה את הקו של אביה ז'אן מרי לה פן, הנגוע באנטישמיות. כמי שמאמין ששערי תשובה פתוחים גם למפלגות פוסט-קומוניסטיות ופוסט-פאשיסטיות, הייתי מוכן לתת ללה פן הבת ליהנות מן הספק. אולם לאחרונה שבה לה פן להצעתה לאסור על היהודים לחבוש כיפה ברשות הרבים, כקורבן שיהדות צרפת מתבקשת להעלות כדי שהמדינה הצרפתית תוכל לבוא בבקשות דומות למוסלמים.

ההצעה הזאת אולי לא מעידה על אנטישמיות, אבל היא לבטח מעידה על חוסר תבונה מדינית. אם יוטל איסור על חבישת הכיפה, היהודים יסתובבו במגבעות, ברטים, כובעי בייסבול וכדומה. האם תאסור לה פן על כיסוי ראש בכלל? האם היא מתכוונת על פי אותו היגיון לפגוע גם בשחיטה הכשרה, כקורבן שיהודי צרפת יצטרכו להעלות כדי שהמדינה הצרפתית תשתלט על הקהילה המוסלמית?

לה פן האנטי-ממסדית פתאום מתגלה כאחת הבודקים הביטחוניים בחו"ל, אשר בשם השוויון יימנעו מחשדנות יתרה כלפי נוסעים מזוקנים מסוריה, וינהגו בהם באותה זהירות הננקטת כלפי ישישות אירופאיות.

הכיפה היהודית והרעלה המוסלמית אינן מסכנות את המדינה הצרפתית. חובשי הכיפה האמונים על העיקרון "דינא דמלכותא דינא" כלפי המדינה ומוכנים לגלות לה נאמנות אינם מהווים סיכון. מי שרואה את מקומו באירופה כחלק מחיל חלוץ שמטרתו להפוך את אירופה למוסלמית ולהשליט בה את חוקי השריעה, יהווה סיכון גם אם ינטוש את הסממנים החיצוניים של האסלאם.