1
בעוד כמה דקות אני עומדת לשיר כאן על הבמה, אמרה לי הזמרת, אז תחליט אם אתה רוצה לצאת החוצה. הקטע המוזר הזה קרה לפני כארבע שנים בבית אגודת העיתונאים ('בית סוקולוב') בתל אביב, דקות ספורות לפני טקס הענקת פרס ביקורת התקשורת מטעם האגודה לזכות הציבור לדעת. מתוך היכרות מוקדמת בינינו היא ניחשה נכון שאני מקפיד לא לשמוע שירת נשים, והייתה נחמדה מספיק כדי להזהיר אותי מראש.
2
האגודה לזכות הציבור לדעת, גוף אזרחי וולונטרי שמפקח על הוגנות הסיקור התקשורתי בישראל, עורכת בכל שנה טקס שבו היא מעניקה את פרס ביקורת התקשורת. מדובר באירוע מכובד ומהונדס היטב, שמלבד נאומי אישים והענקת פרסים ותעודות הוקרה - יש בו בדרך כלל גם פרק של אתנחתא מוזיקלית.
אחת הבעיות העיקריות שהאגודה לזכות הציבור לדעת מטפלת בהן באופן שוטף היא ההטיה שמאלה בתקשורת הישראלית. לאורך השנים הפעילות שלה הובלה בעיקר בידי אנשים דתיים. למרות זאת, האגודה איננה מזהה את עצמה עם אידיאולוגיה דתית או ימנית, ובהנהלתה המגוונת יושבים ימנים לצד שמאלנים ודתיים יחד עם מסורתיים וחילונים.
בתוקף תפקידי ב'בשבע', ואולי גם בזכות אהדתי לאגודה ולפעילותה, אני מקבל מדי שנה הזמנה לטקס. כשזה מתאפשר לי אני משתדל להגיע - במיוחד כאשר בין הזוכים בפרס יש אנשי תקשורת שיצא לי לעבוד איתם או להיות איתם בקשר. מארגני האירוע, חלקם דתיים, לא תמיד הקפידו להתאים אותו לאילוציהם של גברים דתיים שומרי הלכות צניעות - ולא כעסתי עליהם על כך. למרבה הצער אין מודעות לנושא, וגם אם הייתה – ספק אם הרצון להתחשב במיעוט מבין המגיעים לטקס (בעצם, אולי רק אני) היה גובר על הצורך לברוח מתיוג דתי, או על החשש מלהיות מואשמים בהדרת נשים. על אי הנעימות שנגרמת לגברים שומרי הלכה ועל הדרתם מהשתתפות בחלק המוזיקלי של האירוע, לא משלמים היום מחיר ציבורי.
3
אכן, לא קלים חייו של שומר ההלכה בצאתו משמורת הטבע התורנית אל החברה הישראלית הכללית. החייל הדתי יידרש להתמודד בעת שירותו עם מגוון רחב של בעיות הלכתיות. הספורטאי הדתי ייאלץ להיאבק על זכותו לא להתחרות בשבת, ואילו שדר הספורט הדתי יצטרך להיות ברמה של אלי סהר כדי לשרוד בתפקידו בלי לשדר בשבת. גם העיסוק בקולנוע ובתיאטרון מחוץ למסגרת המגזרית הוא מסובך הרבה יותר למי שמבקש לעשות זאת במסגרת ההלכה. וכך בתעשייה ובמסחר ובאקדמיה, ברפואה ובשירות המדינה – כל מקצוע וההתמודדות שלו.
באירוע המדובר לפחות נשמרה לי עדיין הזכות, באדיבות הזמרת, לצאת החוצה. אני כותב עדיין, כי ככל שזה תלוי במובילי הקמפיין נגד הדרת נשים ובפקידות משרד המשפטים בהנהגת המשנה ליועמ"ש דינה זילבר - ייתכן שגם ההדרה העצמית מהטקס תהפוך בעתיד לבלתי חוקית. עוד לא הגענו למצב בצרפת שבו שוטרים מכריחים נשים מוסלמיות בחוף לפשוט את בגדיהן הצנועים, אבל ככל שזה תלוי בזילבר וחבריה – אנחנו לא רחוקים משם.
4
לנשים שומרות הלכות צניעות אין אמנם בעיה עם שמיעת שירת גברים, אבל גם להן יש בעיות משלהן. אם נחזור אל אותו אירוע בבית סוקולוב, אחת משני מקבלי הפרס לביקורת התקשורת באותה שנה הייתה חני לוז - כותבת קבועה במדור ביקורת התקשורת שהתפרסם בעיתון זה במשך שנים. במהלך הטקס שמתי לב שגם היא - אישה שומרת הלכה בהופעתה ובאורחותיה שהגיעה לשם ככלת הפרס - נאלצה להתמודד עם רגע מביך, כאשר אות הזכייה בפרס הוגש לה ביחד עם ידו המושטת ללחיצה של נציג חילוני מהנהלת האגודה.
נשים שומרות הלכה המבקשות ליצור לעצמן מרחב מגדרי שבו יוכלו להופיע בפני נשים בלבד, נתקלות לא פעם בתגובות של לעג והתנשאות מן הממסד התרבותי, שהן זקוקות לסיועו הארגוני והתקציבי. אותן לא מאשימים עדיין בהדרת גברים מהופעותיהן, אבל מסתכלים עליהן בהתנשאות כעל קורבנות של דיכוי גברי. הן נאלצות להתמודד עם קושי לא מבוטל כשהן מנסות להסביר ששמירת ההלכה וערכי הצניעות היא בחירה מצפונית חופשית שלהן.
בשנים האחרונות יש קושי הולך וגובר לשמור על נורמות הלכתיות בתחום הצניעות, שהמאבק נגדן מתכסה באצטלה מוסרית של ערך השוויון בין המינים וההתנגדות להדרת נשים. בשבוע שבו התעורר פולמוס סוער על פרס יוקרתי שהוענק לשחקן בכיר החשוד בהטרדתן של נשים רבות, קשה לומר שהתרבות החילונית מצאה את שביל הזהב שמבטיח שוויון מלא בין המינים ביחד עם שמירה על כבודן של נשים ומניעת החפצתן. אבל זה לא מונע ממי שרואים את עצמם כנאורים לחתור בהתנשאות להוצאתה של דרך הצניעות העתיקה והסלולה של היהדות אל מחוץ לחוק.
5
מארגני טקסים ואירועים ממלכתיים של מדינת ישראל מעולם לא טרחו לעצב אותם באופן שיהלום את אורחות חייהם של שומרי השולחן ערוך ונושאי כליו. החידוש המדאיג הוא שלאחרונה מתחזקת מגמה של התערבות רשויות מדינה שמבקשות להפריע גם לאדם הפרטי שומר ההלכה לחיות על פי אמונתו.
המאבק על הזכות להימנע משמיעת שירת נשים בצה"ל נחל תבוסה מהדהדת, לאחר שצוערים דתיים הודחו מקורס קצינים בשם העיקרון המקודש של זכות הזמרת לשיר וחובת החייל לשמוע אותה. מה שהחל כהחלטה מקומית שנויה במחלוקת בבית הספר לקצינים בה"ד 1, הפך לפקודה מחייבת במסגרת נוהל השירות המשותף שהתקבל לאחרונה. הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים הלכו צעד נוסף והחליטו ברוב קולות למנוע מסטודנטיות דתיות את האפשרות לרקוד מאחורי מחיצה באירוע חברתי לכלל הסטודנטים.
הידרדרות נוספת וחמורה נרשמה לאחרונה כאשר דינה זילבר הנ"ל, במכתב לעיריית תל אביב, טענה לחובה משפטית וחוקית של העירייה למנוע את קיומו של אירוע מוזיקלי לקראת יום הכיפורים שבו גברים בלבד היו אמורים להופיע על הבמה. בקצב הזה היא עוד תשלח שוטרים להסיר מחיצות שמפרידות בין גברים לנשים – תחילה בחתונות, ולבסוף גם בבתי כנסת. עוד מעט כבר לא יהיה אפשר לארגן, אפילו לא מטעם גוף פרטי ובמימון פרטי, הופעה מוזיקלית שבה גברים שומרי הלכה יכולים לשבת בקהל כמאזינים וצופים.
הלוואי שאפשר היה לסמוך על כך שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודי חובש כיפה וירא שמיים, ידאג לעצור את הגל העכור הזה ולהחזיר אל הבקבוק את השד של הדרת נשים. נראה שכדי שהוא יוכל לעשות זאת, קודם כול הציבור צריך להתעורר למאבק על זכות שמירת ההלכה.
6
נחליף נושא כדי לסיים בטוב. פשפשתי בזיכרוני שנים רבות אחורה ולא מצאתי מתי נהנינו ממזג אוויר מושלם כזה בחג הסוכות.
מצד אחד - לא רק שלא ירד גשם, אלא גם לא היה חשש לגשם. יציאה מהסוכה בגלל גשמים באמצע ארוחה כרוכה באי-נעימות רבה, שלא לדבר על מי שמקפיד, כהלכה, לישון בסוכה ומוצא את עצמו מתעורר באמצע הלילה תחת סכך מנטף. השנה לא נאלצנו להתפנות מהסוכה אפילו לרגע, וגם נחסכו מאיתנו אותן שעות מתוחות של ספק - יירד גשם הלילה או לא יירד? מצד שני - גם חם לא היה, והמאווררים שהכנו בסוכה התבררו כמיותרים. מצוות הישיבה בסוכה מזמן לא הייתה נעימה כל כך.
במשנה במסכת סוכה נאמר שגשמים בחג הסוכות הם סימן לכך שמעשינו והמצווה שקיימנו אינם לרצון לפני אבינו שבשמיים. משל לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו. אפשר לקוות שמזג אוויר אידיאלי כזה בחג הסוכות הוא סימן הפוך – כי כבר רצה האלוקים את מעשינו.
"בחג (הסוכות) נידונים על המים". אחרי שנים של קימוץ במשקעים וירידת מפלסים בכנרת ובנחלי הצפון, חג הסוכות היפה הזה נותן תקווה להתבדות החששות לעוד שנה שחונה. הלוואי שנזכה.
לתגובות: [email protected]