"הבחנתי במחבל מכוון את הנשק"

רותי, אלמנתו של ד"ר שמואל גיליס הי"ד, מספרת בראיון לערוץ 7 על פיגוע הירי שכוון אמש לעברה סמוך לישוב כרמי צור, ממנו ניצלה בנס לאחר שהמחבל ברח אחרי שהספיק לירות יריות בודדות בלבד.

"יצאתי מהבית לכיוון ירושלים להחזיר הביתה את חמותי, אמו של שמואל זכרו לטוב שהייתה אצלנו בשבת", פותחת גיליס, "התמהמהתי ביציאה לכביש ושמענו שתי יריות. אז הבחנתי במחבל חמוש שעומד מולנו מעבר לצומת ומכוון את הנשק לעברנו. משום מה אחרי כמה שניות הוא ברח ואני פניתי לדרכי".

"אין זמן לחשוב, צריך להחליט, ההחלטה הייתה יותר קלה אחרי שראיתי שהוא ברח. ברגע הזה כשעוד חשבתי שהוא שם זאת הייתה ההחלטה קשה. לקח לי כמה שניות להבין שמדובר באירוע נוראי שניצלנו ממנו בנס ואז התחלתי לדווח לכוחות הביטחון", מוסיפה גיליס. "תוך דקות כל כוחות הביטחון היו בקשר, הגיעו למקום. עצרתי ליד סיור שראיתי ודיווחתי גם לו ותוך דקות הגזרה הייתה מטופלת".

היו זכרונות שצפים מהאירוע ההוא?

"אני נורא משתדלת לא לחזור למקום ההוא כי זה מקום שהולך איתי, הוא חלק ממני, זה לא חזרה, זה להיות במקום. אני משתדלת שזה לא יציף לגמרי כי זה לקח הרבה שנים לשקם דבר כזה".

"כולם הגיבו, הילדים, המשפחה, החברים, כולם מגיבים בהרבה אהבה ושמחה על הנס הגדול וזו הרגשה טובה שכולם מחבקים".

גיליס מתייחסת בהמשך דבריה גם למצב הביטחון הכללי, "אני חושבת שזה שעברו 15 שנה מהאירוע הקודם ואירועים כאלו עדיין מתרחשים וקרו לי, זה אומר שאני עדיין שם, והבית שלי עדיין שם, והישוב שלי שם, ולכן צריך לדאוג שאנחנו נמשיך להיות שם בצורה בטוחה וטובה כי אני צריכה לחזור הביתה בשלום".

"אני מאוד מצפה מהממשלה שמעבר לדאגה לביטחון הצירים תדאג למרחב הכללי. מול הבית שלנו חופרים ועושים טרסות בשטחים הקרובים לישוב, אני לא חושבת שזה המקום שהפלסטינים צריכים להיות בו", היא מוסיפה.

בסיום הראיון מספרת גיליס על "הפינה החמה" שהוקמה לזכר בעלה ובה נערך הראיון, "המקום הזה הוא מאוד משמעותי היום, במיוחד עם כל מה שקורה בצומת ומסביב, הוא נותן לחיילים הרבה חיבוק ולנו הרבה כוח".