עם תחילתה של שנת הלימודים האקדמית שוחחנו ביומן ערוץ 7 על האקדמיה הצה"לית עם שניים, סא"ל יובל גרינברג, ראש המנהל לכוח אדם טכנולוגי אקדמי, ועם איתמר פרנק, חייל חרדי שהשתלב במערך האקדמי הצה"לי.
בשיחה עמו מספר סא"ל גרינברג על המערך האקדמי הצה"לי המאפשר למיועדים לשירות העומדים בתנאי הקבלה האקדמאיים, במקצועות המותאמים לצרכי צה"ל, להתגייס, לדחות את שירותם לצורך תקופת הלימודים שלמת ההליך האקדמי. "אנחנו מעבירים אותם קודם לכן הליך מיון הכולל מיונים אישיים ונתונים צבאיים והם גם חייבים להתקבל אקדמית במוסדות שאליהם אנחנו מכוונים אותם".
סא"ל גרינברג מסביר כי העתודאים מוכוונים למגמות על פי צורכי הצבא והתוצאה בפועל היא שמרביתם מיועדים למערך הטכנולוגי ומשום כך העתודאים מכוונים להנדסאות, מדעים מדוייקים, רפואה וכיוצא באלה. העתודאים חותמים קבע לשלוש או ארבע שנים מעבר לשירות החובה. במקרים של רפואה המסלול ארוך יותר והלימודים מתפרסים על שבע שנים ולכן חתימת הקבע היא לשנתיים נוספות.
במסלול זה, מזכיר גרינברג, עוברים הצוערים מסלול קצונה ומשרתים למעשה כקצינים אקדמאיים. על רמת האטרקטיביות של המסלול האקדמי בצה"ל מעיד גרינברג וקובע כי מדובר במסלול "מתאים וקורץ. הוא מתאים למי שיש לו נתונים אישיים ולימודיים גבוהים, למי שיש אופציה להמשיך מיד לאחר התיכון ללימודים אקדמאיים. ברור שמי שרוצה שירות קרבי השירות הקרבי הוא העדיף, הוא הראשון במעלה, ומי שמתאים לזה ולזה הבחירה ניתנת בידיו".
עוד הוסיף וסיפר על דגש אותו שמה המערכת הצבאית על שילובם של בני הפריפריה בתכנית האקדמית. בהקשר זה הוא מזכיר את תכנית 'עתידים' ה"מעודדת את החינוך הטכנולוגי בפריפרייה, מכינה את התלמידים בכיתות י' וי"א לקראת מסלול העתודה האקדמית". לדבריו העובדה ששלושים אחוז מהעתודאים מגיעים מהפריפריה מלמדת על הצלחת התכנית. עם זאת הוא מזכיר כי לאחר ההכנה של התכנית המדוברת צריכים החניכים לעמוד בתנאים אקדמיים כמו כל מועמד אחר על מנת להתקבל במוסדות ההשכלה הגבוהה.
ומה בסופו של המסלול? כיצד מתמודד הצבא מול הפיתוי שקורץ לקציני האקדמיה הצה"לית לצאת אל השוק החופשי? "בקצה המסלול הבחירה היא של האדם עצמו. הוא כבר בעל תואר ראשון או שני וניסיון מקצועי משמעותי. חלק מחליטים להישאר ולהתקדם בסולם הדרגות והסולם המקצועי וחלקם בוחרים לצאת החוצה. זה אחד האתגרים של הצבא מול מה שקורה בשוק ההייטק והשוק הפרטי והתעשיות".
סא"ל גרינברג התייחס בדבריו גם למסלול המיוחד שנפתח עבור צעירים מהמגזר החרדי. המסלול המיוחד מתקיים במכון לב וכשנשאל אם לצבא יש קושי מיוחד לעודד צעירים מהמגזר החרדי להיכנס לצבא ולאקדמיה, שני אפיקים שמולם קיימת מערכה חרדית ארוכת שנים, הוא מעדיף שלא להיכנס לתוככי הדיון שעשוי להתפרש כפוליטי.
על המסלול עצמו הוא מספר כי למעט המבנה המאפשר לצעירי המגזר החרדי להשתלב בו עד הגיעם לגיל 23, ולמעט מבחן קבלה שונה במעט מהמבחן הפסיכומטרי, הצעירים החרדים נדרשים לעמוד ברף האקדמי ככל מועמד אחר.
מעט יותר פרטים על המסלול עצמו קיבלנו מאיתמר פרנק, צעיר חרדי תושב רעננה, בן למשפחה ליטאית המספר על התאמת המסלול לאווירה החרדית הנדרשת. "כל העתודאים החרדים בארץ לומדים במכון לב, שהוא מוסד דתי המותאם גם לציבור החרדי". במכון לב מקבלים הצוערים גם שיעורי תורה ואת הטירונות הם עוברים במסגרת של בני ישיבות.
פרנק מספר על עזרה ותמיכה שמקבלים הצעירים החרדים מהצבא כשהדבר נדרש. "רובנו לא למדנו בתיכון", הוא מזכיר ומספר כי על מנת ליישר קו עם מועמדים נוספים לאקדמיה הצבאית עברו הצעירים החרדים במכינה של מכון לב למקצועות הטכנולוגיה, "מכינה שמייעדת אותנו למקצועות שאנחנו לומדים בעיקר מתמטיקה ופיזיקה, ואחר כך עברנו מבחני קבלה כמו שעברו כולם".
על השינויים במבחן הפסיכומטרי הוא מספר כי החרדים עוברים מבחן שבוחן את הפוטנציאל השכלי ופחות את הידע שהצטבר עד כה, וזאת בשל החסר המובן בלימודי תיכון.
לאחר הקורס צפויים צוערי האקדמיה החרדים לצאת לשירות בבסיסים הרגילים, וכאן עולה שאלת החשש מפגיעה רוחנית וערכית, שכן אם עד כה חיו במעין חממה של טירונות בני ישיבות ומכון לב הרי שכעת הם יוצאים אל העולם המורכב של בסיסי צה"ל. פרנק מודע לבעיה, אך משיב כי "עצם זה שנהיה בגיל שונה משאר החיילים, וגם נהיה במעמד של קצינים ולא ניכנס כמו כל חייל רגיל, זה ייצור איזושהי תחושת דיסטנס מול שאר החיילים. אני בטוח שאוכל לשמור על הצביון החרדי וכך גם כל השאר. אנחנו אכן לא נשרת בבסיסים חרדיים אבל אני משוכנע שתנאי השירות יהיו כאלה שיאפשרו שמירה על צביון חיים חרדי".
כשנשאל אם הוא ממליץ לבני גילו ללכת בדרכיו ולבחור במסלול האקדמי צבאי, אומר פרנק כי "בגדול אני חשוב שהישיבות הן מה שמחזיק אותנו כעם ישראל ולכן לא הייתי ממליץ לבחור לעזוב את הישיבה ולהתגייס. הייתי ממליץ להישאר בישיבות, אבל אם כבר, אז מסלול העתודה הוא מסלול נהדר".
לשאלת התמודדותו האישית מול רחוב חרדי וחברה חרדית שרואים בצבא ובאקדמיה יעד למתקפות מזה עשרות שנים, הוא משיב שהוא באופן אישי אינו נאלץ להתמודד עם קשיים מיוחדים שכן הוא מגיע ממשפחה חוזרת בתשובה "ולא הייתי צריך מהלך קיצוני מדי. אני לא מעוניין להיכנס לדקויות של מה שקורה במגזר החרדי. אלו נושאים גדולים ממני". עם זאת שב וציין כי באופן אישי אינו מרגיש בשום צורה את המאבק החברתי ערכי הזה.