התחלה: לפני 38 שנים. בן בכור למשפחה של ארבעה ילדים. נולד וגדל בלב יפו.
בית מסורתי: גדל בבית "ישראלי-מסורתי", כהגדרתו. "שמרנו כשרות, חגים, ובכל שבת אבא עשה קידוש והלכנו לבית הכנסת. אבל אחר כך הייתי יוצא עם חברים או הולך לסרט".
הורים: אבא יעקב (59), עובד כנהג הסעות בנמל התעופה בן גוריון, "דוגמה בשבילי לפשטות וצניעות אמיתית". אמא ליאורה (58), עובדת בבנק לאומי. "אמא מלמדת אותי מה זה להיות הורה, מקרינה חום ואהבה בלי סוף".
לגדול ביפו: בעל זיכרונות טובים משם. מעריך בעיקר את הפשטות של האנשים. "זה לגדול במקום חם, אוהב ומחבק". השכונה הייתה מעורבת, תושבים יהודים וערבים שהשתדלו לשמור על יחסי שכנות תקינים עד כמה שאפשר. "היו תקופות יותר מתוחות, אבל בסך הכול היה בסדר".
כיתה מעורבת: למד בתיכון עירוני ז' ביפו, שהיה מיועד לתלמידים יהודים וערבים. "היו לי בכיתה חברים ערבים. זה היה בתקופת הסכמי אוסלו, אז כולנו שיחקנו את המשחק. הכול היה עם מסר שהשלום אוטוטו בפתח ועם יונים באוויר".
חשדנות: "לפעמים, אחרי פיגועים, הייתה אווירה טעונה. היחסים היו קורקטיים עם כבוד הדדי והרבה חשדנות. תמיד הייתי הסמן הימני בכיתה, למרות שידעתי ללכת בין הטיפות".
פעיל חברתית: אמנם לא היה חבר בתנועת נוער, אבל לתפקיד הציבורי הראשון שלו נבחר בהיותו תלמיד בכיתה י"א - סגן יושב ראש מועצת התלמידים של תל אביב-יפו. "הייתי פעיל. נבחרתי למועצת התלמידים העירונית וזה היה מבחינתי תפקיד מאתגר וכיף גדול. השתדלתי להשפיע. ארגנו את עיר הנוער ועוד פעילויות לטובת בני הנוער".
מפגש עם פרס: במסגרת פעילות מועצת הנוער נפגש עם שמעון פרס ז"ל, בימים ששימש כראש הממשלה. "הוא לחץ לי את היד, מאוד התעניין במגורים ביפו ושאל מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. השבתי לו שאני רוצה להיות הרמטכ"ל התימני הראשון. מה לעשות, זה לא יצא".
צבא: משטרה צבאית. החל את שירותו במצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) אך עד מהרה ביקש להפוך למד"כ (מדריך כלואים). כן, כן, ביקש לשרת בכלא 4. "השהות בכלא סקרנה אותי".
בכלא: במהלך שירותו שימש כסוהר בכלא הצבאי. "לפגוש טיפוסים מכל המינים, עריקים, גנבים, סוחרי סמים ועוד - זו הייתה חוויה אנתרופולוגית מרתקת בשבילי".
בודדים בעולם: "בכלא נתקלתי בהמון אנשים שהם לבד בעולם, כמו עלה נידף ברוח. זה היה כואב לראות אותם. היו כאלו שהיו זכאים לשיחת טלפון ולא היה להם למי להתקשר. באתי מבית מאוד חם ואוהב, והמפגש עם אנשים כאלה היה מטלטל".
עבודה: עם השחרור מהצבא חיפש כמו כל חייל משוחרר עבודה לפרנסתו. בחיפושיו הלך לחברת כוח אדם שהציעה לו לעבוד בהכנות לכנס מיוחד של חברת עלית'. "הם היו צריכים סיוע באיזה כנס חד פעמי שהחברה עשתה. אני באתי ועזרתי להכין מצגות ולתקתק דברים".
שם עין: המנכ"ל דאז, ארז ויגודמן (כיום מנכ"ל 'טבע'), כנראה שם עינו על הבחור הצעיר והמוכשר, וכעבור שבוע הרים טלפון עם הצעה שלא תיאמן: נראה לי שאני צריך עובד כמוך, צעיר, רעב ורענן - בוא תעבוד איתנו. "זו הייתה סייעתא דשמיא ענקית".
צמוד למנכ"ל: מאז במשך שבע שנים עבד בחברה, "צמוד למנכ"ל", כעוזר אישי למנכ"לי הקבוצה ארז ויגודמן, גיורא בר דעה ועפרה שטראוס. "התפקיד כלל ניהול פרויקטים חוצי ארגון משלב הקונספט ועד לביצוע, ליווי תהליך המיזוג (שטראוס-עלית) ועוד".
עלית-שטראוס: "תמיד בלב. זה המקום שבו גדלתי והתפתחתי מבחינה מקצועית והמקום שבו פגשתי את אשתי".
החצי השני: עדי. את רעייתו זכה להכיר ב'עלית'. "היא הייתה מתנחלת מנצר חזני שבגוש קטיף והכרתי אותה בעבודה". לאחר ארבע שנות היכרות נישאו.
מתקרב: באותן שנים החל גם בתהליך פנימי של חזרה בתשובה. "ההיכרות עם עדי גרמה לי להתקרב לריבונו של עולם. התחלתי לדבר עם הקב"ה ולעבור התבוננות פנימית עמוקה, שכללה הליכה לשיעורים ולסמינרים ובעיקר תהליך עמוק עם עצמי".
הכרת הטוב: "אחרי כמה שנים ב'עלית' פתאום הבנתי: 'וואלה, ה' נתן לי עבודה מעולה ודואג לי בלי הפסקה - אז בוא ניתן לו גם משהו בתמורה לכל הטוב הזה'. החלטתי לא לנסוע בשבת".
שומר שבת: היה בן 22, גר בדירה שכורה בתל אביב, כשהגיע להחלטה שהוא בשבת - לא נוסע. "מהשבת הראשונה אני זוכר בעיקר שקט ורוגע. ככה שמרתי במשך שנה". אבל השבת המשמעותית בחייו הייתה דווקא בגוש קטיף לאחר חתונתו.
שבת בגוש: "עד אז לא הבנתי בדיוק מה זו שבת אמיתית. כזוג צעיר נסענו לעשות שבת בנצר חזני. ואיזו אנרגיה הייתה בשבת הזאת, איזה חיוך היה על הפנים של האנשים שם, איזו עוצמה של תפילה, עונג שבת. זה היה מדהים. אמרתי לעצמי: כמותם אני רוצה להיות".
נצר חזני: כזוג צעיר קבעו את ביתם ביישוב נצר חזני. לאחר הגירוש עברו יחד עם הקהילה ליישוב הקבע. "מדובר במופת בחברה בישראל. אשכנזים וספרדים, תימנים ואמריקאים, כולם יחד באחדות מופלאה, אוהבים ומכבדים כל אחד. לעולם לא אשכח איך קיבלו אותי עם חיוך וחיבוק ענק".
פשטות: מדי יום שישי משתדל לנסוע לעיר הסמוכה קריית מלאכי. "זה עשר דקות מהבית והפשטות של האנשים שם, הצניעות והחום האנושי מזכירים לי את נוף ילדותי ביפו".
הנחת: ארבעה בנים. "בית של בנים, תוסס ומלא באנרגיות". הבן הבכור אוטוטו בר מצווה והקטן בן ארבע.
מקים חברה: לאחר שבע שנים של עבודה אינטנסיבית בעלית-שטראוס החליט כי בשלה השעה להקים חברה משלו, שתתעסק בייעוץ אסטרטגי עסקי. "החברה פועלת גם כיום. זה הבייבי שלי". החברה מתמחה בעיצוב גרפי אסטרטגי, עסקי וקריאטיבי. היא עובדת עם חברות עסקיות מובילות במשק, כמו בנק הפועלים, טבע, בזק, שטראוס ועוד.
שם לב לנשמה: לאחר שמונה שנות עשייה ופיתוח עסקי של החברה שהוא עומד בראשה, הרגיש "שגם הנשמה רוצה את שלה". באותם ימים הגיעה לאוזנו הבשורה של פרויקט הרמב"ם היומי, והוצע לו תפקיד מנכ"ל הארגון. "חיפשתי לעסוק בקודש, ולא רק בפרנסה. זה מאוד התאים לי".
הבשורה: "מדובר בתוכנית ייחודית שפותחה כדי לאפשר לכלל הציבור להקיף וללמוד את כל התורה כולה באמצעות ספר הי"ד החזקה של הרמב"ם. הספר היחיד בכל ארון הספרים היהודי שמקיף את כל חלקי התורה בשלמות, אבל באופן תמציתי".
לכולם: התוכנית, הוא מדגיש, מתאימה לכל אדם בישראל, "צעירים ומבוגרים, אברכים ואנשים עובדים, לכולם".
היקף הפעילות: יותר מ‑60 אלף (!) איש נוטלים חלק במיזם, בכל הגילים, "מכיתה ב' ועד 120". הפעילות היא יומיומית סביב לימוד יומי של תורת הרמב"ם לסוגיה.
תוכניות עתידיות: פתיחת השורות והגעה לקהלים שונים ומגוונים. מטרה נוספת היא הנגשת הלימוד בצורה ישירה ומקוונת. "המטרה של הארגון היא להנגיש את הרמב"ם לכלל האוכלוסייה בישראל ולציבור הדתי בפרט".
הרמב"ם: "מדובר באוצר של חוכמה. הרמב"ם הוא היחיד שהקיף את התורה ככה, אין נושא שהרמב"ם לא פסק או דן בו. הוא חי לפני כ‑850 שנה והשלמות, הסדר והשיטתיות שלו, והעברית הצחה - מעוררים השראה".
אם זה לא היה המסלול: "אני לא יודע מה הקב"ה עוד מתכנן לי, אני מודה על הכול".
ובמגרש הביתי:
בוקר טוב: משכים קום בשעה חמש וחצי בבוקר. את היום פותח בשיעור יומי בגמרא, "שקבעתי לפני שהתחלתי לעבוד ברמב"ם היומי", ואז תפילת שחרית ואיך לא, לימוד הפרק היומי ברמב"ם. בהמשך, עיון בווטסאפ היומי עם תמצית הפרק שנשלח לאלפי המנויים. ואז, עוזר בבית עם ההתארגנות של הילדים ושליחתם למוסדות, ויאללה לעוד יום עבודה אינטנסיבי במשרד, בפגישות עבודה ובביקורים במוסדות החינוך ברחבי הארץ.
דיסק ברכב: ברכב מאזין בעיקר לרדיו. אוהב את רוב סוגי המוזיקה, החל מאהוד בנאי ועד לאברהם פריד. מצטמרר כל פעם מחדש כשמאזין לכליזמרים.
השבת שלי: "מעין עולם הבא. אושר גדול. תחנת הדלק שממנה אני שואב את הכוחות לכל השבוע".
מאכל: "נקודה רגישה. לרוב בורקסים אבל החולשה האמיתית היא למלאווח מגולגל עם טחינה, ביצה, רסק וסחוג. פשוט מעדן".
משאלה: "שנשכיל ונגיע לתובנות הנכונות בלי קשיים".
דמות מופת: הרב אורי זוהר. "אולי רבי עקיבא של דורנו. סיפור חייו מטלטל אותי כל פעם מחדש. השינוי שעבר, עוצמות הנפש שבו, הענווה, הליברליות והאדיקות בעבודת השם מפעימה ומרגשת".
שאהיה גדול: "מתפלל לזכות ולתרום בכל מקום שאפשר להגדיל תורה ולהאדירה".
rivki@besheva.co.il