אם היה ספק בנחיצות ובחשיבות העליונה לחוקק את חוק ההסדרה, לדעתי הספק הזה הוסר השבוע בעקבות דברי המשנה ליועמ"ש אבי ליכט בישיבת ועדת השרים לחקיקה, ובעקבות נוסח הפנייה של המדינה לבג"ץ בבקשת דחיית המועד להרס עמונה.
ליכט טען באוזני השרים שחוק ההסדרה יפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל, בפרט בפני בית הדין בהאג. בנוסף לכך, עמדת היועץ המשפטי היא שהכנסת איננה מוסמכת לחוקק את החוק, מאחר שהיא איננה הריבון בשטחי יו"ש אלא רק המפקד הצבאי.
דברים ברוח זו נכתבו גם בפניית המדינה לבג"ץ: "היועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו כי יש מניעה משפטית מלקדם את הצעת החוק לאור אי-החוקיות החמורה הגלומה בה, בהיותה סותרת את הדין הבינלאומי והפנימי".
אני מתקשה מאוד למקרא דברים אלו שיוצאים ממשרד המשפטים בראשותה של השרה איילת שקד. משמעותם היחידה היא שמדינת ישראל דוחה בשתי ידיים את דו"ח אדמונד לוי שאומר שלא מדובר ב"שטח כבוש", ושלמדינת ישראל יש תביעת ריבונות בשטחי יו"ש, ויש לה זכות מוקנה לפעול בהם כדרך שהיא פועלת בתחומי מדינת ישראל, ובוודאי שהכנסת, בניגוד לעמדת ליכט, רשאית לחוקק את החוק.
עוד נכתב בפניית המדינה: "גורמים שונים בהנהגת ההתיישבות, לרבות גורמים בכירים, הביעו הסכמה עקרונית להעתקת עמונה למגורי קבע בתחום שבות רחל מזרח. מטעמים מובנים לא ניתן לפרט אודות מגעים אלה".
אני לא יודע מי הם הגורמים העלומים שעליהם מסתמכת ההודעה. תושבי עמונה הביעו פעם אחר פעם את התנגדותם לעבור ל'גאולת ציון' שליד שבות רחל. יתר על כן, מועצת יש"ע החליטה לאחרונה כדלהלן: "מועצת יש"ע מודיעה לראש הממשלה שאין כל פתרון אחר לעמונה מלבד השארתה על מכונה, והיא רואה בראש הממשלה אחראי באופן מלא לפתרון והסדרת נושא זה". דברים אלו סותרים מניה וביה את האמירה כאילו יש תמיכה בהתיישבות להגלות את אנשי עמונה לשבות רחל מזרח ולהפוך אותה לעיר הנידחת.
אני משוכנע שאם הנהגת ההתיישבות תאמר דברים ברורים ותיקח את המושכות להובלת המאבק על השארת עמונה על מכונה, יחד עם תושבי עמונה, עפרה, נתיב האבות ויתר המקומות המאוימים, ואם יהיה ברור לראש הממשלה ולשרי הבית היהודי שהחלופה היחידה היא (ככל שלא ניתן להשתמש בחלופת נכסי נפקדים) היא להשאיר את עמונה על מכונה, הרי שחוק ההסדרה יחוקק.
פתרונות ההסדרה שהציעו שרי הבית היהודי, היינו שינוי החלטת הממשלה מ‑2011 שכל מה שנבנה על קרקע פרטית יוסר, והקמת טריבונל לבחינת בעלויות על קרקעות במקום בג"ץ, אינם מספיקים. גם מכיוון שלא יצילו את המקומות שכבר נמצאים תחת איום בג"ץ, וגם כי במקומות שבהם יימצא שאכן מדובר בקרקע פרטית, בג"ץ יאלץ את המדינה להרוס.
25 חברי כנסת מהליכוד חתמו על עצומה הקוראת לחוקק את חוק ההסדרה, יש לו היתכנות פוליטית. חובה עלינו להיאבק באופן נחרץ בפחדים של ראש הממשלה מהאג, מהקוורטט ומאובמה, ובדיוק כשם שהוא נרתם להילחם באונסק"ו על זיקתה של ירושלים לעם היהודי, עלינו להבהיר שזיקתו של העם היהודי לחברון ולשילה אינה ניתנת לערעור.
גם אם יפסול בג"ץ את חוק ההסדרה, והסבירות לכך גבוהה, יש לחוקק אותו שוב ושוב במתכונת של חוק המסתננים שנפסל פעמיים ונחקק בשלישית.
הטיעון של ח"כ בני בגין שהסביר שיש להתנגד לחוק מכיוון שלא מוסרי לתפוס קרקע של אחמד, לבנות עליה בית של ראובן, ואחר כך לדרוש להסדיר את ההשתלטות אינו נכון. לא מדובר באדם פרטי שהשתלט על קרקע, מדובר בהקמת יישוב. זה מעשה ציבורי שעשתה ממשלת ישראל ולא אנשים פרטיים. כמו שהמדינה מפקיעה קרקעות לצורכי ציבור, כגון לכבישים וכדומה, כך מותר למדינה להפקיע את הקרקע הזאת ולשלם את התמורה לבעליה. חקיקת חוק ההסדרה היא מעשה צודק ומוסרי מהמעלה הראשונה.
אין כל סיבה שכל הדרישות של יתר מפלגות הקואליציה כולל דרישות תקציביות מפליגות ייענו, ואילו מהדרישות של המחנה הלאומי לחוקק את חוק ההסדרה ראש הממשלה יתעלם. לא ייתכן שממשלת ישראל תיענה פעם אחר פעם לדורסנות הבולדוזרים של בג"ץ, משפטני הפרקליטות ו'שלום עכשיו' להרס ההתיישבות ביו"ש.