שובה של הכנסת לפעילות השבוע סימן את ימי המבחן של ממשלת נתניהו בחורף הקרוב.
ספק אם מדובר במבחן רציני במיוחד, אבל בימים הראשונים של מושב החורף כולם מנסים לעשות שרירים.
הנושא המרכזי שעל סדר היום – תאגיד השידור הציבורי. בואו ננסה לנטרל את רעשי הרקע בנושא הזה. השורה התחתונה היא שנתניהו מעוניין בפירוקו. כל גורם בקואליציה שאינו הליכוד יהיה מוכן במחיר מסוים לתת זאת לנתניהו. השאלה היא רק מה המחיר וכמה ראש הממשלה יהיה מוכן לשלם.
למעשה, אין שום גורם פוליטי שהתאגיד באמת ובתמים מעניין אותו. בדיוק כמו שחלקים נרחבים בציבור מעבירים ערוץ או הופכים דף בעיתון כשכותבים על נושא התאגיד. לאדם הפשוט, שמתמודד עם יוקר המחיה, השידור הציבורי הוא משהו רחוק שקשור לאותה אליטה תקשורתית.
גורם בכיר בליכוד מתאר את העיסוק של ראש הממשלה בתאגיד: "נתניהו מדבר בפורומים סגורים. הוא נותן כיוון. דוד ביטן מוציא לפועל. הוא לא שואל את ראש הממשלה על הדרך, אלא מסתפק בכך שהוא לא מקבל נזיפה מאוחר יותר". הגורם גם מצביע על כך שראש הממשלה משתדל שלא להתבטא בפומבי בנושא התאגיד. "השבוע בכנסת הוא הסכים רק לומר 'אנחנו נשקם את רשות השידור'. בלי מילה על התאגיד".
יו"ר הקואליציה עצמו, שעוסק בקידום החוק שיביא לסגירת התאגיד, אמר השבוע בפורומים סגורים כי הבעיה המרכזית שלו היא "האג'נדה האישית שכל עיתונאי מביא איתו לתאגיד". כשנשאל אם יש לו בעיה עם ערוץ 2 או 10 שגם בהם יש אג'נדות, הבהיר שאין לו שום בעיה איתם.
לפני שנעסוק בגיבור הטרגי של הסיפור – שר האוצר משה כחלון - חשוב לציין את העובדות הבאות: לא משנה כמה פעמים ידברו בבית היהודי על התאגיד, הנושא אינו מטריד את הסיעה הזאת במיוחד. בליכוד מצביעים על כך שמדובר ברצון להשיג הישגים בנושא ההסדרה, והדבר מתיישב היטב עם העובדות בשטח.
יהדות התורה מתעניינת עוד פחות. שר האוצר ליצמן מלמל בפתח ישיבת הממשלה: "מבחינתי שלא יהיה בכלל שידור ציבורי". ח"כ ישראל אייכלר אמר לנו: "אין דבר כזה שידור ציבורי כי אין ציבור אחד. יש הרבה ציבורים וחמשת המנדטים של מפלגה כמו מרצ שולטים בכל התקשורת בישראל". גם אחד מחברי הכנסת של דגל התורה הבהיר כי הנושא לא מטריד אותם כלל.
יו"ר ש"ס השר אריה דרעי אמנם צייץ בטוויטר ש"שרי ש"ס יצביעו נגד סגירת התאגיד". אבל דווקא מי שאנשיו דאגו לציין בכל מקום שהתאגיד אינו מקבל חרדים, ידוע כאדם שלא יישר קו בתמורה לאתנן הנכון לציבור הבוחרים שלו.
נותרו רק שר האוצר ומפלגתו. ההתנגדות של כחלון למהלך עזה. שר האוצר הצהיר כי הוא בא רק לפתור בעיות ולא לייצר אותן. "מי שהקים את התאגיד זו הממשלה הקודמת. הגעתי - יש בעיית דיור, באתי לפתור אותה. כרגע יש בעיית תאגיד, אנחנו פותרים אותה. כל הבעיות האלה נעשו לפניי ואני בסך הכול התנדבתי לפתור. גם זה ייפתר". אלה עוד היו ההתבטאויות השקטות. יום לפני כן בוועדת הכספים של הכנסת ראינו את כחלון מאיים להפעיל את כוחו ולהטיל וטו על הנושא.
ח"כ ביטן שוחח השבוע עם עיתונאים בכנסת וענה לכחלון בצורה נחרצת. "כחלון לא יכול להטיל וטו. ברגע שכחלון התחיל לדבר על הכסף, הוא זנח את כל הטענות האחרות ונתן לעצמו סולם לרדת מהעץ. אין שום בעיה תקציבית אלא יש חיסכון תקציבי. כחלון שם לעצמו דגלים כמו יוקר המחיה והדיור ואנחנו פועלים איתו. לא רק הדגלים שלו ורק מה שהוא רוצה חשובים, יש כאן עוד חברים בקואליציה. לא נממן שידור ציבורי לאנשים שבאים לממש אג'נדה אישית שהיא אנטי ימין וליכוד", אמר ביטן.
במערכת הפוליטית מעריכים כי מדובר פה במשחק של מי ממצמץ ראשון. עוד קשה להעריך מי זה יהיה, אבל אין ספק שלנתניהו יש לא מעט מה להציע לכחלון, אולי אפילו לבלוע את הצפרדע של מיסוי על דירה שלישית, כדי להוריד אותו מהעץ.
ליברמן כבר הודיע כי הוא ושריו יצביעו בעד, שכן ההסכם הקואליציוני מדבר על נושא התקשורת והוא מחויב לו. הוא אף ציין שנושא התאגיד עלה בשיחות בינו ובין נתניהו בעת צירופו לממשלה.
ביום ראשון הקרוב הסוגיה תעלה על שולחנה של הממשלה, אבל הצבעה תתקיים רק אם נתניהו יידע בוודאות שהחוק הזה עובר. אחרי שהצהיר כי יעלה אותו ביום ראשון החולף והבין שיש לו בעיה בגיבוש הרוב, ראש הממשלה מעוניין לסגור עניינים הפעם באופן סופי.
התרחישים של אובמה
בשבוע שעבר דיברנו כאן על החשש הגדול של ראש הממשלה ואנשיו מצעד יוצא דופן של הנשיא אובמה, לפני שיעזוב את הבית הלבן. השבוע התברר שהאמריקנים מנסים להפעיל לחץ על ישראל, תוך זריעת אינפורמציה שתטפח את החששות. העיתון 'וול סטריט ז'ורנל' טען כי צעד של אובמה יכול לא רק להיות חד צדדי, אלא מכוון לפגוע בהידוק היחסים בין ישראל למדינות ערב המתונות בעת האחרונה, באופן שיחייב אותה לפתרון כולל של שלום מול הערבים.
מחלקת המדינה של ארצות הברית התבקשה לאחרונה על ידי אנשי הנשיא להכין שורה של תרחישים שבהם הנשיא משתמש בכלים שונים ביחס לסוגיה הישראלית-פלשתינית. אחת האפשרויות היא לא להטיל וטו על החלטה אפשרית של מועצת הביטחון לגינוי הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון.
אפשרות אחרת שעלתה במחלקת המדינה היא לבקש הכרה רשמית של פלשתין במועצת הביטחון. זו כבר עלולה להיות בעיה הן מול הקונגרס והן מול הילארי קלינטון אם תיבחר, כי הדבר יקבע בשבילה עובדות בשטח.
ויש גם אופציה שלישית - החלטה במועצת הביטחון של האו"ם ובה פרמטרים ברורים להסדר קבע בין ישראל לפלשתינים. בתקשורת האמריקנית מדברים על האופציה הזאת באופן גלוי ומרבית הפרשנים מכנים אותה "שגיאה אסטרטגית". ההסבר שלהם הוא שהמדיניות האמריקנית העקבית היא לגרום לצדדים לפתור את המחלוקות באופן ישיר ובלי מעקפים. ההערכה היא שצעד כזה, פרט לעובדה שיחייב את הנשיא הבא - ואם זו תהיה קלינטון היא תנסה לטרפד מצב כזה, עלול לגרום לריחוק גדול עוד יותר בין הצדדים.
בנוסף לכך, בממשל האמריקני מבינים כי ברגע שמדינות ערב מתונות כמו מצרים יבינו שאין להן שום אפשרות לקחת חלק בשיחות בין ישראל לפלשתינים, הן עלולות לצנן את היחסים עם ישראל.
החודשיים הקרובים יהיו מורטי עצבים לראשי המערכת המדינית, שמקווים שהנשיא אובמה ייקח בשתי ידיים את הצעת מאמר המערכת של ה'וול סטריט ז'ורנל' ו"לא יעשה דבר כי לא משנה באיזה צעד ינקוט – הוא יכול רק להרוס את הקיים".
כמה התפקדו לבית היהודי?
במפלגת הבית היהודי החליטו השבוע להאריך עוד את המפקד שהם עורכים ולקצר את תקופת האכשרה של מי שיתפקדו עד לסוף 2016.
מזכירות המפלגה, שהוסמכה על ידי ועדת הבחירות לקבל החלטה בנושא, עדכנה את מועדי ההתפקדות כך שמי שמעוניינים לבחור ולהיבחר למרכז המפלגה ולמועצות הסניפים בתום שנת 2017 - יוכלו להתפקד למפלגה עד ל‑31 בדצמבר השנה.
מנכ"ל המפלגה ניר אורבך ציין בהודעה לפעילים שהמהלך נעשה "לאור בקשות העולות מהשטח ועקב עומס של מתפקדים חדשים הרוצים להצטרף למפלגה בימים האחרונים". אורבך ציין עוד כי "לאחר 70 ימי מפקד בלבד (במהלכם היו חגים וחופשים) אנו עומדים על כמות מתפקדים כפולה מזו אותה שמנו לעצמנו כמטרה בתחילת המפקד. הנתונים אינם כוללים עדיין את אלפי הטפסים שנמצאים בידי פעילי השטח והמתפקדים שטרם מסרו אותם למטה המפלגה".
ביקשנו מהמפלגה את הנתונים – כמה אנשים התפקדו מאז פתיחת המפקד. לצערנו, בקשתנו סורבה, כפי שבקשה קודמת לקבל מידע בנושא זכתה למענה שלילי. על פי מידע שהגיע ל'בשבע', השבוע המספר עומד על בין 7,000 ל‑8,000 מתפקדים – רחוק מאוד מעשרות האלפים שהמפלגה הייתה מעוניינת לראות.
אחדות בהמתנה
באגף השני של הבית היהודי לא עורכים מפקדים אלא כנסים. באיחוד הלאומי קיימו השבוע ועידה ראשונה שעסקה במגוון נושאים, במטרה לייצר קריאת כיוון לחברי הכנסת של המפלגה לקראת המשך עשייתם במושב החורף.
המושבים והדיונים היו מרתקים, אבל הדבר המעניין ביותר היה דבריו של אורח הכבוד שהזמינו באיחוד לאומי - יו"ר הבית היהודי, שר החינוך נפתלי בנט.
שני הצדדים, שדיברו על איחוד השורות למפלגה אחת אחרי הבחירות ונתקעו בדרך, שמעו את ההתבטאות המעניינת של בנט שאמר: "משהו חדש מתחיל, משהו חדש ממשיך. כשיצאנו לדרך לפני ארבע שנים, היה לנו ברור שאנחנו צריכים לעשות את זה ביחד ועשינו את זה ביחד וזה לא קל. פעם אחת עשינו את זה ופעם שנייה, אנחנו חייבים להיות מאוחדים".
"אתם אלה שהבאתם לציונות הדתית את הרעיון של האיחוד ולפתוח את השורות", סיכם בנט. השאלה שנותרה מהדהדת בחלל החדר, ובציבור הדתי-לאומי ישמחו לקבל את המענה עליה, היא האם דבריו של בנט יתניעו מחדש את המהלך שעליו אמר השר אורי אריאל בשיחה איתנו לפני כמה שבועות כי הוא שרוי "בקיפאון עמוק".
כששורה של מאבקים נמצאים על סדר היום הציבורי ובינתיים הבחירות נראות רחוקות – האיחוד אולי פחות דוחק. אבל יכול מאוד להיות שדווקא בשורת מיזוג למפלגה אחת שתייצג את כל שכבות הציבור, תביא בשורת חיזוק לבית היהודי ותבהיר לציבור שיש מי שעוקף את הליכוד מימין ומותיר אותו מאחור.
nitsan@besheva.co.il