גולשים רבים מהארץ ומהעולם ענו לשאלתנו הראשונה בפרויקט "התפוצות ואנחנו": מה אתם מרגישים כלפי אחינו שבתפוצות?
בנוסף לגולשים הצגנו את השאלה בפני מרים פרץ. פרץ, ששכלה שני בנים בפעילות צבאית, מסתובבת בארצות רבות ופוגשת קהילות יהודיות ברחבי העולם. פרץ רואה חשיבות גדולה בקשר עם יהדות התפוצות והיא מרגישה שאין הבדל בין יהודי בישראל ויהודי בגולה.
איך מרגישים גולשי ערוץ 7 כלפי התפוצות? הנה מבחר תשובות:
אהבה גדולה! אך יחד עם זאת חוסר הבנה על הישארותם בגלות... רצון עז לקיבוץ גלויות אדיר בעזרת ה'
(נתנאל וינקלר, בית שמש)
בשנים האחרונות ישנה התעוררות אצל הצעירים לעלות לישראל ולהתגייס לצבא. הלוואי שגם השאר יבינו שמקומם בארץ ישראל ולא בגלות, למרות קשיי הקליטה ולמרות פתיחת דף חיים חדש. רק פה בארץ ישראל יש לעם היהודי קיום ולא בגלות. הכל בגלות זמני, רק כאן אפשר לחיות כיהודי!
(דור, כפר סבא)
אני אוהבת אותם מאוד ומתפללת ליום שנזכה לחיות כולנו באדמת הקודש.
(רחל, שומרון)
אז ככה... תמיד כשהיינו בטיול בחו''ל וראיתי יהודים שחיים שם זה חרט בי רגשות מעורבים. מחד אתה מרגיש שיש לך היסטוריה ארוכת טווח איתם וכל מה שאתה רוצה זה להיות בסביבתם כי הם חלק ממך, מאידך גיסא אתה אומר לעצמך 'מה הם עושים כאן?' ובכל רגע בא לך לצעוק 'בואו לארץ! צריך אתכם!'. בכל מקרה גם אם קשה לנו התחושה שהם לא שותפים למדינה, הם תמיד יהיו חלק ממני. גם כשאבשלום הפנה את גבו לדוד, משיח צדקנו נלחם עליו בכל מעוזו כי כשהם לא כאן גם אנחנו חסרים...
(נתנאל ואן דייק, בית שמש)
ריחוק, יש להם תרבות אחרת לגמרי מהתרבות שאני מכירה.
(רוית, ירושלים)
כל קשר שמגמתו עידוד עליה לארץ , להראות את הצד הנפלא של להיות משרתי עם ה' בארץ, מבורך והכרחי וכל קשר לשם קשר מחליש ומעודד השתקעות בשקר של הגלות. בעיניי צריכות לקום יותר פלטפורמות שמעודדות קשר מגמתי זה ובכלל הצד של יהודי ארץ ישראל צריך להקרין שהוא מאפשר קשר וממתין לקשר בכל עת.
(אסתר, בנימין)
רחמים ואהבה אין סופית.
(אריה אביגדור)
חשש גדול לשלומם ולאפשרות שהם מפסידים את ההזדמנות לעלות מרצונם. עצב שהם בוחרים לא לממש את הזכות שפתוחה לנו כמעט 70 שנה, לסיים את הקללה של הגלות ולהשתתף בבניין העם והארץ, וחיזוק הקשר לקב"ה. חשש לעתיד הפיזי והרוחני שלהם.
(דבורה, מעלה אדומים)
אחינו בשרינו שלוחינו בגולה
אנחנו זוכרים אתכם
ותזכרו אותנו
בלב ובנשמה.
(שלמה, ירושלים)
אנחנו בקשר חלקי עם אחינו מממלכת יהודה, אך אין אנו יודעים היכן 10 השבטים האבודים, רוב עם ישראל, מה אנו עושים על מנת למצוא אותם?
(אלחנן י., נתניה)
אני לא חש אותם ביום יום. כל משפחתי וחבריי נמצאים בישראל. מדי פעם יש התעוררות בעקבות עולה מחו''ל או מבקר מחול שיוצא לי לפגוש. בכללי לא מרגיש שהם חלק מהמדינה ובקושי חלק מהעם
(גולן, חיפה)
באתר האינטרנט של ערוץ 7 בשפה האנגלית שאלנו את הגולשים בתפוצות שאלה הפוכה - כיצד אתם מרגישים כלפי היהודים שבישראל? הנה מבחר תשובות:
דבר ראשון - אהבה אדירה. דבר שני - הערכה עצומה. דבר שלישי - הערכה גדולה. ומעל לכל גם קנאה בגלל שהם במקום הנכון ליהודים ואני מקווה כל כך להצטרף אליהם. ודבר אחרון - תמיכה ללא תנאים.
(דבורה, מיאמי - ארה"ב)
אני תמיד חושבת על האחים והאחיות שלי בישראל. אני תומכת בהם ללא תנאים כמו מכרים רבים שלי. לחיות בניו יורק זה נפלא, אבל לעלות לישראל - זה החלום שלי!
(שרה, ניו יורק - ארה"ב)
האמת היא שאני מרחמת עליהם בגלל יוקר המחיה. אני מצטערת עבור הקשישים, ניצולי השואה והזוגות הצעירים (איך הם מצליחים לרכוש דירה?). אני חולמת לחיות שם יום אחד, אבל לאחר שביקרתי שם הבנתי שאם אני רוצה לחיות שם... אני חייבת לזכות בלוטו
(מרינה, אונטריו - קנדה)
יהודים יקרים בישראל, אתם בחזית. יש לכם את הזכות להגיד שאני "פחדן" כי לא עליתי לישראל, אבל אני מקווה שאבוא בקרוב.
(ג'ייסון, מונטריאל)
קנאה וגאווה
(אבי, ברוקלין - ארה"ב)
יש לכם ארץ מדהימה וייחודית. אני עוקב אחרי החדשות בישראל בכל יום. ישראל עושה הרבה יותר טוב לעולם ממה שאנשים יודעים
(ג'ו סומפולינסקי, מישיגן - ארה"ב)
הם האחים והאחיות שלי. והם נמצאים במחשבותיי תמיד
(מיכאל שפירו, טורונטו - קנדה)
אני בן 18 ומרגיש קשר עמוק לישראל. גדלתי בקהילה שמנהיגיה לא אהבו את ישראל ובני משפחתי לא ביקרו בישראל אך היו ציוניים. נהייתי דתי ואני חולם לעבור לישראל לזמן מה. ישראל צריכה להושיט יד יותר ולעבוד יותר עם התפוצות במיוחד באנגליה, שוודיה וארה"ב
(וויליאם כהן, קנטאקי - ארה"ב)
אני גר באנגליה, מרגיש מאוד קרוב לישראל ומאוד רוצה להגן עליה - בדיוק כמו שמרגישים כלפי קרובי משפחה
(תושב קינגסטון, בריטניה)