מאבק הרפורמים נגד ההפרדה בין גברים לנשים ברחבת הכותל המערבי גרר עימותים סוערים.
במרכז ליב"ה החליטו לסקור את תולדות המחיצה בכותל המערבי של הר הבית, אשר היתה דבר לא מובן מאליו שנים רבות בשל גזרות האנגלים והטורקים, והפריך את הטענות החוזרות ונישנות של נשות הכותל ותומכיהם על כך שמחיצה בכותל הומצאה לאחר מלחמת ששת הימים בשל "השתלטות החרדים".
בתמונות שמציג המרכז, אשר צולמו בידי התייר הבריטי הרברט ריקס בשנת 1902, מצולמת תפילת יהודים ברחבה הקטנה דאז, ליד הכותל המערבי של הר הבית. התייר (הנוצרי) צילם את שראו עיניו משני צידי המחיצה בעת תפילת מנחה ליד הכותל. בתמונה נראית בבירור מחיצה, אך כעבור שנים ספורות החל השלטון התורכי להגביל ולאסור שימת מחיצה, תאורה, ספסלים וכסאות בכותל, והדבר הוגדר כ"פקוח נפש" בשל איומים מצד הערבים שטענו בעלות על המקום.
ב-1912 ניסו רבני ירושלים להשפיע על הממשלה בתורכיה להתיר את ההגבלות, אך בשל מלחמת העולם הראשונה שפרצה המהלך נגדע (ע"פ רא"מ לונץ ועוד).
עם זאת, במרבית התמונות והסרטונים שצולמו בשנים הבאות, ניכרת הפרדה כל שהיא, אם כי ללא מחיצה, אך גם לא בתערובת גמורה (בדרך כלל בזמן התפילות נשים התרכזו בצד הצפוני, וניתן להציע כמה השערות מדוע דוקא שם).
החל משנת תרפ"ט (1929) נאסר ע"פ החוק הבריטי להעמיד מחיצה, אך רב הכותל הרב אורנשטיין הי"ד נהג לעמוד במקום קבוע בזמן התפילה, ועל ידי כך ליצור 'הפרדה' בין גברים לנשים (ע"פ יומן הכותל, הערות מבן המחבר, עמ' 470). ביום הכיפורים של שנת תרפ"ט הועמדה מחיצה בידי המתפללים, ושוטרים בריטים שהוזעקו למקום הרסו אותה באלימות קשה במהלך התפילה.
בשנת תרצ"א פנה הרב הראשי לישראל הראי"ה קוק לממשלה האנגלית בבקשה לקבוע ב'דבר המלך במועצה' סעיף שיעגן בחוק את ההפרדה בזמני התפילות. אך מחיצה עדיין לא הותרה, והצבתה גבלה בסכנת נפשות. כך נמשך הדבר עד מלחמת ששת הימים עם שחרור העיר העתיקה וחידוש התפילות במקום.
במרכז אמרו "אנחנו מזמינים את גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת, ללמוד קצת את ההיסטוריה זאת בעקבות מאמרו באתר הארץ שבו טען כי המחיצה המפרידה בין גברים לנשים בכותל הותקנה רק בשנת 1968 במחטף של משרד הדתות".