נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, נשא דברים הבוקר ביום העיון השנתי של אגף התקציבים במשרד האוצר.
יום העיון הוקדש לזכרם של עובדי האגף גד בונה ז"ל, מיכה גלעד ז"ל, בארי חזק ז"ל, ועמוס מילר ז"ל אשר נפלו במלחמת יום הכיפורים.
"תקציב המדינה איננו עוד חוק, תקציב המדינה הוא הצהרת כוונות" פתח הנשיא את דבריו, "הוא טומן בחובו עולם ערכים שלם. באמצעות התקציב, ממשלת ישראל מצהירה מהן הזירות החשובות לה ביותר. כיצד ואיך יוקצו המשאבים. אכן, יש מאבק עיקש בין צרכי המדינה לצרכים פוליטיים, מאבק שמוצא את ביטויו גם בדיונים על התקציב. אך גם צרכי המדינה וגם הצרכים הפוליטיים, משקפים שניהם את פניה של החברה בישראל. וההכרעה חייבת לבוא באמצעות הדיונים וההכרעות במליאה ובוועדות של בית המחוקקים הישראלי."
"אולם, יש חיה מוזרה, מין נטע זר במערכת הדמוקרטית בישראל, חוק ההסדרים שמו" אמר הנשיא והוסיף, "חוק ההסדרים הוא חוק שהורתו המוצדקת הייתה בשעת הדחק, בעת חירום, בשיאו של המשבר הכלכלי הגדול שאיים על מדינתנו איום קיומי של ממש. אך מאז, במשך כשלושים שנה, אנו מתנהלים כבאותה עת חירום.
חוק ההסדרים, נעשה הכלי החוקי המרכזי לניהול מדיניות על ידי ממשלות ישראל מימין ומשמאל, עוד יותר אפילו מחוק התקציב. לא בכדי נחקק החוק בימי ממשלת אחדות לאומית, מכיוון שהוא מכשיר בידי הממשלה לכפות את עמדתה לא רק על האופוזיציה, אלא גם על הקואליציה. במובן זה, חוק ההסדרים הוא חוק עוקף כנסת, מכיוון שגם חוקים שנויים במחלוקת בתוככי הקואליציה, מוכנסים לתוך חוק ההסדרים כמקשה אחת. אמרתי בעבר ואני שב ואומר זאת היום- חייבים למצוא את הגשר בין החובה של הממשלה למשול לבין חובתו של כל חבר כנסת להבין על מה הוא מצביע.
חברי כנסת, הם שליחי ציבור, הם לא אצבעות אוטומטיות. חבר כנסת, המעוניין ולא כולם מעוניינים, להבין על מה הוא מצביע ולנהל דיון מושכל עם חבריו, חייב שיהיה לו את הזמן והפרוצדורות לעשות זאת. הפרוצדורה לאישורו של חוק ההסדרים איננה יכולה להחליף חקיקה רגילה. היא איננה יכולה להחליף את וועדות הכנסת בעבודתן היסודית ועל אחת כמה וכמה שהפרוצדורה איננה יכולה לקצר את הליכי הדיון ואת שיתוף הציבור בנוגע לרפורמות מעמיקות ומשמעותיות."
"ההתעקשות על דיון, נובעת מהאמונה שדיון, גם אם הוא מוגדר ומוגבל בזמן, הוא טוב לכולנו, הוא נכון לכולנו", הדגיש הנשיא בדבריו.
עוד אמר הנשיא, "הציבור בישראל משלם את המיסים המוטלים עליו, מי בחדווה ומי קצת פחות. הציבור רק רוצה לדעת שהמיסים שלו חוזרים אליו. שהכסף שלו חשוב לקובעי המדיניות. שמתעסקים בכסף שלו בזהירות, בכבוד, בלי בזבוזים מיותרים".
"הציבור רוצה לדעת שהכסף שהוא מעביר למדינה מנוהל נכון, מנוהל הוגן, מבטיח לו עתיד, מבטיח לו צמיחה. ואת זה אפשר להבטיח לו רק אם נראה לו שאנו פועלים עבורו, שאנחנו 'עובדים אצלו' ולא חס וחלילה, שהוא 'עובד אצלנו'."
"אתם, נשות ואנשי אגף התקציבים, מופקדים על משאבינו, ובמידה רבה על יישומו של עולם הערכים שלנו, על הגשמת החלומות הישראליים של כולנו", אמר הנשיא והוסיף, "מחובתכם למנוע חריגות מחד, ומאידך מחובתכם לתכנן רזרבה ראויה לטובת אירועים שעלולים להתרגש עלינו וברובם הם בלתי מתוכננים. החובות הללו, הנוקשים וההכרחיים, גם כשהם טומנים בחובם זכויות רבות, מביאים עמם ביקורת תמידית מימין ומשמאל. הרשו לי, לברך אתכם על הביקורת מכל צדדי המפה הפוליטית. הביקורת הזו היא העדות הטובה ביותר לכך שאתם עושים את עבודתכם נאמנה. בשם העם בישראל כולו אני מודה לכם על המחוייבות האינסופית והיומיומית לעם ולמדינה כשומרי סף חדורי שליחות ומאחל לכם שנה טובה ומלאת עשייה פורייה, מקצועית, ערכית ואיכותית."