רון קרמן מציין 5,000 יום להירצחה של בתו טל בפיגוע האוטובוס בקו 37 לפני 13 שנה, הוא משתף את ערוץ 7 בתחושותיו הקשות ביום זה.
"חיי השתנו מאז אותו יום, אני שם לב יותר לדברים קטנים. טל היתה אמורה להיות היום בת 31, ראיתי ברחוב אם צעירה עם תינוק זה מחזיר אותך אחורנית, טל הייתה יכולה להיות היום אמא. אני שומע שירים והם מקבלים משמעות אחרת, זה שבר ענק שלא יוצאים ממנו".
רון אומר שלצערו רק מי ששייך למשפחת השכול יוכל להבין לליבו, "אולי בשבילי זו תרפיה לשתף את הציבור בתחושות. פעם היית יכול לכתוב במחברת ואף אחד לא היה קורא, עכשיו אתה כותב פוסט ומאות קוראים אותו.
סבתא שלי הייתה גם אם שכולה ואני זוכר שתמיד לא ראיתי עליה כלום. אבל אז זו הייתה תקופה אחרת היום הכל מוחצן יותר. אני מקבל את הכח מהאנשים שנותנים לי כח. טל אהבה גמלים והיה לה ביומן ציור של גמל, הגדלתי אותו וביקשתי מאנשים שכל אחד יצבע את הגמל בצבע אחר. יש לי כבר אלפי גמלים מאנשים וילדים מכל רחבי הארץ והעולם וזה מחמם את הלב".
הוא מוסיף, "היום הוא היום ה- 5,000, מאז יום רביעי החמישה במרץ היום בו נלקחת ממני. 5,000 ימים שאני עסוק בשימור זכרך. עלית לאוטובוס בדרכך לעיסוקייך וירדת בתחנה במוריה בשק שחור. מחייך הקצרים והתוססים נשארו זיכרונות. דרך הטבע היא שילדים קוברים את הוריהם, אפילו את הטבע שינית, אני קברתי את גופתך אך לא קברתי אותך.
''טל שלי, את חיה איתי בתוכי ולצידי יום אחר יום. 5000 יום שאני מסרב להפנים את העובדה שיד מרצחים קטעה את חייך. הכל השתנה, החלה הספירה לפגישה שלא תתקיים".