קהילת האבות הגרושים סוערת לאחר התאבדותו של גרוש בשנות ה-30 המאוחרות לחייו. מדובר בתושב הצפון.
בקבוצת הפייסבוק "א' זה אבא" כתב אחד משכניו של האיש כי מדובר ב"אבא ל-4, שסבל מהתעללויות שכללו תלונות במשטרה וצווי הרחקה".
"כואב הלב", הוסיף השכן. "עוד אחד לסטטיסטיקה שאף אחד לא מאמת ומפרסם. השכן שלי היה אדם דתי, לא נמצא בפייסבוק, אליו אי אפשר היה להגיע. בבקשה, אל תשכחו אותו ואת כל אותם האלפים שלא שרדו".
מומחים מעריכים כי לפחות 100 גברים גרושים, וגברים בהליכי גירושין, מתאבדים בישראל מדי שנה. הגרושים עצמם מספרים אינספור סיפורים על התעללות מערכתית שכוללת מעצרי שווא, הרחקה מהבית ומהילדים, צמצום הקשר עם הילדים למסגרת משפילה של "מרכזי קשר", גביית דמי מזונות העולים על יכולתם הכלכלית וכליאה בשל חובות לאקסית ולהוצאה לפועל.
כוחן של הפמיניסטיות הקיצוניות בתקשורת גם מונע בדרך כלל מהאבות הללו לספר את סיפוריהם לציבור, כך שאפילו ערוץ המחאה התקשורתית סגור בפניהם.
המדור "הקרב על המשפחה" בערוץ 7 הוא בעצם המקום היחידי המספר את סיפוריהם.
קשה לאמוד את המספר המדוייק של ההתאבדויות הללו, במיוחד כאשר הרשויות אינן משתפות פעולה עם המאמץ להעריכו. ההשפעה של התנועה הפמיניסטית-קיצונית גדולה, ואנשים שיכלו לערוך את הבירור – כולל פקידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קציני משטרה וחברי כנסת – חוששים לגעת בנושא כל כך רגיש, פן יבולע להם.
מנהיגות ופעילות תנועת המגדר מטילות ספק בעצם קיום התופעה ועושות כל שביכולתן להגחיך את הטענה עצמה. רונית לב-ארי, לשעבר יועצת ראש הממשלה לזכויות האישה, אמרה בכנסת שהתאבדות גברים היא סוג של אלימות ומעידה רק על היותם של הגברים אלימים מטבעם.