בראיון ליומן ערוץ 7 מביע חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ביטחון בכך שחוק ההסדרה, שהוא אחד ממוביליו, יעבור בועדת שרים ובהמשך גם בכנסת. בשיחה עמו משיב סמוטריץ' לשורת שאלות העולות סביב פרשת חוק זה.
בראשית הדברים מתבקש סמוטריץ' להבהיר את ההבדל בין מתכונתו הנוכחית של החוק, המתכונת המכונה 'מרוככת' לעומת נוסחו הקודם שנדחה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
סמוטריץ' מצידו קובע כי לתפיסתו גם החוק בגרסותיו הקודמות "היה סביר והגון מוסרי ומתבקש גם מבחינת המשפט הישראלי וגם מבחינת החוק הבינלאומי", אך עם זאת מתוך תפיסה שהיעד הוא אכילת הענבים ולא מריבה עם השומר הקשיבו מובילי החוק לביקורת שהוטחה עליו ובניסוח מעודכן ריככו אותו בשלושה פרמטרים מרכזיים.
סעיף הריכוך הראשון הוא הקביעה לפיה החוק יעסוק אך ורק בישובים שהמדינה הייתה מעורבת בהקמתם. סמוטריץ' קובע שלמעשה, כפי שהוכיח דו"ח טליה ששון, "מרבית המאחזים הם כאלה". בכך בכוונת מובילי החוק להוכיח את תום הלב של המתיישבים. סעיף נוסף שרוכך קובע כי ההפקעה אינה של הבעלות אלא של זכות השימוש, כלומר במידה ויבוא בעל קרקע שיוכל להוכיח את בעלותו עליו תהיה לו אפשרות לקבל פיצוי או קרקע חלופית. הסעיף השלישי מבקש למנוע את הפגיעה במעמדה של מערכת המשפט הישראלית.
סמוטריץ' מבהיר כי "אחת הטענות היא שהחוק עלול לגרור את מדינת ישראל לבית הדין בהאג. מדינה שיש בה מערכת משפט טובה ועצמאית שמפעילה בקורת על התנהלות המדינה אינה צריכה טריבונאלים בינלאומיים. ישראל מתהדרת בבית המשפט העליון ולכן היא אינה זקוקה להתערבות בינלאומיים". החשש היה שהחוק מפקיע ממערכת המשפט את היכולת לבקר את נושא ההסדרה וממילא יוכח לכאורה שיש צורך להוביל את ישראל לבית הדין בהאג. במענה לחשש זה נקבע בהחלטה המרוככת כי למערכת המשפט תהיה היכולת לבחון את רלוונטיותו של החוק לגבי כל מקום ומקום שיידון, אך בחינה משפטית זו תהיה בהתאם לחוק שייחקק".
סמוטריץ' מספר כי על מנת לסתום את כל הפרצות העשויות להתעורר הכין את הצעת החוק המחודשת עם משפטנים מהשורה הראשונה, ואכן גם אם עדיין קיימת התנגדות של היועץ המשפטי לממשלה הרי שהתנגדות זו מרוככת הרבה יותר מכפי שהייתה מול הגרסה הראשונה.
באשר ליום שאחרי החקיקה והחשש שמא היועמ"ש לא יוכל או לא ירצה לייצג את המדינה מול עתירות בבג"צ, מזכיר חבר הכנסת סמוטריץ' כי "אנחנו במדינה דמוקרטית וליועץ מותר לומר את דעתו ואחרי שהחוק יחוקק היועץ מחויב לייצג את המדינה", אך במידה ויבחר היועץ שלא לייצג את המדינה הרי ש"נוכל אנחנו לייצג את עצמנו", הוא אומר ומזכיר בהקשר זה את היועץ המשפטי של הכנסת כאפשרות לחלופה במקרה שכזה.
מוסיף ומעיר סמוטריץ' כי לא יתכן מצב שבו הכנסת נמנעת מלכתחילה מלחוקק חוקים רק מחשש שמא בג"ץ לא יאשר את החוק, ובהקשר זה הוא מזכיר תקדימים בהם ההערכות היו שבג"ץ לא יאשר חוקים אך בסופו של יום הם אושרו, ודוגמה לכך הוא חוק החנינות לעצורי ההתנתקות.
כשנשאל אם קיים חשש שבג"ץ יראה בהעברת החוק ניסיון לעקוף אותו ומשום כך לא יקבל את בקשת המדינה לדחיית הפינוי בחצי שנה, ומנגד בהמשך יסכל בג"ץ את חוק ההסדרה, והתוצאה היא שתושבי עמונה יצאו קרחים מכאן ומכאן, משיב סמוטריץ' בציניות ו"תוהה" על עצם העלאת השאלה הטומנת בחובה הערכה לפיה בית המשפט פועל משיקולים פוליטיים ולא מקצועיים גרידא, ובנימה רצינית יותר הוא אומר: "מלכתחילה אנחנו חושבים שצריך להעביר את חוק ההסדרה. סוגיית המאחזים היא שאלה פוליטית ושאלות פוליטיות מתבררות בכנסת. חוק ההסדרה מחזיר את הסוגיה הזו למגרש הדמוקרטי הנכון".
על עיתוי העלאת החוק להצבעה בניגוד לעמדת ראש הממשלה, אומר סמוטריץ' כי מובילי החוק מכבדים את ראש הממשלה ואת בקשתו לחפש פתרונות אחרים, אך משהגיעה השעה שבה לא נותר עוד זמן לעבור את ההליך הפרוצדורלי המתחייב להעברת חוק לא נותרה ברירה אלא להעלות את החוק כעת להצבעה. במידה ובג"ץ יסכים לדחיית הפינוי הסוגיה תישקל שנית. "אנחנו אחרי הדקה התשעים", הוא אומר.
באשר ליכולת התפקוד הקואליציוני מול ראש ממשלה המבקש שלא להצביע בעניין כלשהו ועם זאת מועלה העניין להצבעה, אומר סמוטריץ': "אני מזכיר שאנחנו במבנה המשטר קואליציוני. זה לא גוליבר ו-61 גמדים. לא 'הבית היהודי' מוביל את חוק ההסדרה אלא רוב מוחלט של שרים וחברי הכנסת של הליכוד בהובלת השר יריב לוין שהגיש את החוק בכנסת הקודמת כחבר כנסת. אם ראש הממשלה יתקע את החוק הבעיה עם בנט והבית היהודי תהיה הבעיה הקטנה", הוא משוכנע ומעריך כי המאבקים הפנימיים בליכוד יהיו צרתו הגדולה באמת של נתניהו.
בהמשך הדברים התבקש חבר הכנסת סמוטריץ' להתייחס לחששות מהזירה הבינלאומית, הן מהזירה האמריקאית בה הנשיא היוצא עשוי להחליט על משיכת הוטו האמריקאי בהצבעה על מדינה פלשתינית, והן בזירת האו"ם שעל פי דיווח תקשורתי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים מכין דו"ח חריף נגד ישראל, ובו הוא קובע כי "ישראל משתלטת באופן שיטתי על שטחים של פלסטינים ביהודה ושומרון, ופוגעת הן ברווחת הפלסטינים והן בכלכלתם". חוק ההסדרה עשוי להיות שמן בגלגלי תוקפיה של ישראל בזירות הללו.
סמוטריץ' מעיר כי אם אכן קיים דו"ח כזה של האו"ם הרי שהוא נכתב כבר כעת, עוד קודם לחוק ההסדרה, כך שעבור האו"ם אין זה משנה אם קיים או לא קיים חוק ההסדרה. "אני לא יודע להתמודד עם גורמים עלומים. הערכת המצב שלי היא – ביחס לאו"ם, מבחינתו הציונות היא גזענות ואונסק"ו החליט שלא היה בית מקדש ואין לנו זיקה לירושלים. דו"ח כזה לא יושפע מחוק ההסדרה.
"אנחנו צריכים לעשות מה שטוב למדינת ישראל ולא לעסוק במה שיקרה באו"ם. לגבי הזירה האמריקאית – אנחנו בתקופה הטובה ביותר להעברת החוק", הוא אומר וקובע כי דווקא תקופת הדמדומים בין שני הממשלים היא הטובה ביותר, שכן יתכן וביום שאחרי כניסת טראמפ לבית הלבן דברים ישתנו, ולא לטובתה של ישראל. מנגד הוא מעריך שהנשיא האמריקאי היוצא, ברק אובמה, לא יבצע מהלכים הכובלים את ידי הממשל הבא, כפי שמקובל בהעברת נשיאות אמריקאית וכפי שטראמפ עצמו ביקש ממנו.
עוד נשאל חבר הכנסת סמוטריץ' עד כמה יש בכוחו של חוק שכזה לעמוד מול הכרעה חלוטה של בית המשפט לגבי עמונה? שאלה העולה בעקבות תקדימי בתי דריינוף ושכונת נתיב האבות. סמוטריץ' משיב ומזכיר כי בחוק עצמו קיים סעיף הקובע כי צווי הריסה הקיימים ביום קבלת החוק יישארו מוטלים עד לסיום הליך ההסדרה ואז יתבטלו.
באשר לעמדת מפלגת 'כולנו' הנחשבת לסמן השמאלי בממשלה, אומר סמוטריץ' כי "אם יהיה רוב בוועדת שרים לחקיקה תהיה משמעת קואליציונית וגם 'כולנו' יצטרכו להצביע בעד, אלא אם כן הם ירצו שאנחנו נצביע נגד דברים שלא מוצאים חן בעינינו. עלתה סברה שאולי יש להם זכות וטו, אבל בדקנו את ההסכם הקואליציוני וראינו שאין להם זכות וטו אלא על חוקי יסוד וזה לא חוק יסוד ולכן אין להם זכות וטו. אני מוכרח לומר שזו תהיה הפתעה עבורי אם הם יחליטו להצביע נגד. כחלון היה בעברו איש ליכוד וממתנגדי ההתנתקות, ומאוד לא ברורה לי השבירה שלו שמאלה. הוא רוצה את כל ההפגנות של אנשי עמונה מול הבית שלו? אני מתקשה לראות אותו מצביע נגד, אבל גם אם כן, נכבד את דעתו אבל בתנאי שיכבד את ההחלטה הקואליציונית".