במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' יתקיים היום (שלישי) כנס מיוחד שיעסוק בפתרונות הגישור וההידברות השונים בין בני זוג טרם התפרקות התא המשפחתי. זאת לנוכח החוק המחייב ארבעה מפגשי הידברות לפני הליך גירושין.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורכת הדין והמגשרת מיכל פיין, מארגנת הכנס, על מה שצפוי בו, ובפתח דבריה היא מבהירה כי החוק הנוכחי שזכה לתשומת לב תקשורתית וציבורית רבה אינו מחייב הליך גישור של ארבעה מפגשים על חשבון המדינה, אלא הליך הידברות שעניינו מיון וסינון הטענות ההדדיות.

לדבריה קיימות אכן משפחות שהמענה הנדרש להן הוא הליך משפטי, אך ישנן כאלה שדווקא בהידברות והסכמה יבוא להן מזור טרם פרידה. אחת השאלות המרכזיות שיש לדון בהן היא זיהוי המשפחות המתאימות לזה ולזה והאם קיימות משפחות זקוקות להליך שונה לחלוטין.

עו"ד פיין מציינת שאחת הטענות נגד החוק היא שלא לכולם הוא מתאים. "יש כאלה שזה מפעיל עליהם לחץ להתפשר, בעיקר כשמדובר בפערי כוחות גדולים – משאבים כלכליים, ידע וכו', יש מצבים של אלימות, התמכרויות ומצבי סיכון – מה עושים איתן? בזה נדון", היא אומרת בהתייחסה לכנס. "ננסה להראות שיטות וכלים שונים שמאפשרים למשפחות הללו לקבל מעטפת מאוד רחבה של אנשי טיפול ומשפט כדי לפתור את הסכסוך בצורה מיטבית".

לדבריה לא פעם נתקלים עורכי דין ומגשרים במציאות בה בני הזוג הנמצאים לפני פרידה מגיעים לתביעות כספיות גבוהות רק משום שמאחורי כל צד עומדים רגשות קשים זה על זה – עלבונות, כעס ושאיפת נקמה. לדבריה לא פעם הורדת הלהבות והרגעת הרגשות הקשים של בני הזוג מובילות לקלות רבה יותר במציאת פתרון.

"היעד הוא לשמור על כבודם של האנשים ולא להגיע לבית המשפט, להליכים שהם בדרך כלל מאוד מבזים", אומרת פיין ומספרת מניסיונה: "לקוחה אמרה לי שבעלה איש טוב ויקר, אב טוב לילדיו ולכן היא לא רוצה לכתוב עליו משהו רע, אלא רק להתגרש. לאנשים כאלה ברירת המחדל הייתה להגיש תביעה שמטבעה היא גדושה בהכפשות. כעת יש צ'אנס למשהו אחר – פרידה מכובדת ומכבדת של מילוי טופס עם פרטים ואז לדבר ולהוריד את הלהבות".

פיין מציינת כי היא מלווה את חקיקת חוק ההידברות מזה שלוש שנים, ולמעשה סייעה בכתיבת הצעת החוק הפרטית של ח"כ מירב מיכאלי והייתה שותפה לדיונים שקדמו לו. כעת ידוע וברור לה ש"החוק הזה הוא לא יצירה מושלמת", ומאחר והוא נקבע כ"אחת המהפכות הגדולות ביותר בענייני משפחה מאז קום המדינה" (השופט אסף זגורי), המחוקק נשמר וקבע אותו כהוראת שעה שתלך ותתעצב תוך כדי התקדמות השנים ובחינת יישומו בפועל. לפי שעה, היא מציינת לא ברורות כל ההשלכות של החוק החדש, ועל כן הוא יצטרך להתעדכן ולקבל תיקונים ויישורים בהמשך.