ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), החלה היום (שני) את דיוניה בסעיפי חוק ההסדרים שהועברו לטיפולה - ועסקה בשני דיונים בנושא קיצור שירות החובה לגברים מ-32 חודשים כיום ל-30 חודשים.
הדיון הראשון, אשר היה ברובו חסוי, עסק במגמות ונתוני כוח אדם בצה"ל וההשפעה האפשרית של קיצור הגיוס עליהם. הנתונים הוצגו ע"י תא"ל ערן שני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל.
הדיון השני עסק במשמעויות המבצעיות והכלכליות של קיצור השירות המוצע. את המשמעויות הכלכליות הציגו עופר מרגלית מאגף התקציבים במשרד האוצר ותא"ל ששון חדד, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל.
בחלקו הפתוח של דיון הנתונים, התפתח דיון לגבי שירות הנשים והמקצועות הפתוחים בפניהן, כפיתרון אפשרי לשינויים בכוח האדם, לאחר קיצור השירות לגברים. הנתונים אשר הוצגו ע"י הצבא היו מחולקים לפי גברים ונשים, כך שלא היה נתון אחד כולל לראות את המספרים הכלליים של כוח האדם. ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) וח"כ רחל עזריה (כולנו) מחו על אופן הצגה זו של הנתונים והוסיפו כי קיצור השירות לגברים - יהווה הזדמנות לצה"ל לצמצם את אי השוויון בין גברים לנשים בצבא.
תא"ל שני השיב כי לדיון הבא יכין נתונים משותפים ויטמיע את הנושא בגרפים של צה"ל מעתה. עוד אמר כי צה"ל עשה התקדמות משמעותית בנושא, גם אם לא מספקת - ובשנים האחרונות מספר הלוחמות בצה"ל גדל פי 4.
לדבריו, המעבר לשירות גברים מקוצר יחייב התאמות שונות, ביניהן מעבר לארבעה מחזורי גיוס בשנה במקום שלושה כיום.
עופר מרגלית מהאוצר הוסיף כי בעת הסיכום בין משרד האוצר לביטחון, שקיצור השירות היה חלק ממנו, האוצר התחייב להעביר לצה"ל תוספת תקציבית של 300 מיליון שקלים בשנה לטובת כלים שיאפשרו את ההתמודדות עם קיצור שירות הגברים.
תא"ל חדד אמר כי להבנתו הקיצור בחודשיים נוספים יביא את צה"ל למקום טוב יותר מאשר הקיצור של ארבעת החודשים, אך עדיין מחובתו של צה"ל לבדוק את הדברים.
ח"כ עפר שלח (יש עתיד) אמר, "אני בעד קיצור השירות ושירות שווה לבנים ובנות, אבל לאחר עבודת מטה ובחנה מעמיקה גם פה בכנסת ולא כנספח של הסכם תקציבי שהוא לא ממינו בכלל. הכנסת כבר הוכיחה שיש לה יכולת להיכנס לזה לעומק יותר מהממשלה, אך בטח לא לעשות זאת לפני שיודעים את ההשלכות של הקיצור הקודם. אם נאלץ לעשות את זה בחוק ההסדרים, זו שערורייה".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון, "חוק גיוס חובה נותן תוצאה של כמות מתגייסים, שהיא עניין דמוגרפי שאינו נשלט ומתוך זה מי מתייצב לשירות ומי מפר חוק. הוועדה רוצה לקבל מצה"ל תשובה מה הם צרכיו כיום, האם הם תואמים לתוצאה זו, ואם הוא במחסור או בעודף בשל כך".
"שמעתם את חברי הכנסת והצורך בניתוחים ונתונים נוספים בכדי שאנו נוכל לקבל החלטה מושכלת באשר למשמעות של קיצור שירות החובה. אלו נתונים שאנו צריכים לקבל לפני הדיון כדי להיות מוכנים טוב יותר, ונרצה לקבל אותם לפני המשך הדיונים", אמר דיכטר.