היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתייחס הערב (שני) לראשונה באופן פומבי להחלטת ועדת השרים לחקיקה לאשר את חוק ההסדרה.
"גם כשמדינה נאבקת בטרור היא נדרשת לפעול במסגרת החוק. אין חורים שחורים. לעולם המדינה תהא כפופה לשלטון החוק. כך גם בהקשר של הסדרת בנייה בלתי חוקית בהתיישבות", אמר מנדלבליט.
הוא הוסיף כי "כיועץ המשפטי לממשלה, אני מחויב לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, שהיא כיום מציאת פתרונות משפטיים שימנעו פינוי של בנייה שהוקמה במעורבות של הרשויות. אבל לעולם הפתרונות המשפטיים הללו יהיו בגדרי החוק".
מנדלבליט הבהיר כי חוק ההסדרה אינו הפיתרון. "אין לקבל פתרונות - גם לא בדרך של חקיקה - שאינם עומדים בדרישות הדין, במקרה הזה, המשפט החוקתי והמשפט הבינלאומי. גם אין לקבל חקיקה שפוגעת במעמדו של בית המשפט העליון".
הוא ציין כי "כאשר בית המשפט העליון פוסק ביחס למקרה קונקרטי שהמדינה נדרשת להרוס בנייה בלתי חוקית על קרקע פרטית מוסדרת, על המדינה לפעול לקיום פסק הדין ככתבו וכלשונו. כפי שאמרתי בעבר, עלינו לכבד את פסיקותיו של בית המשפט העליון. חובה זו אף מקבלת משנה תוקף גם כאשר עמדתנו שהוצגה בפני בית המשפט נדחתה".
כזכור, מוקדם יותר היום, דחה בג"ץ את בקשת המדינה לעכב בשבעה חודשים את פינוי היישוב עמונה.
השופטים קבעו כי הפינוי יתקיים במועד הקודם שנקב בו בג"ץ - ה-25 בדצמבר, עוד כחודש וחצי.
בהחלטה כתבו שופטי בג"ץ - הנשיאה מרים נאור והשופטים מלצר וחיות, "במקרה שלפנינו , כבמקרים אחרים בעבר, התבקשנו 'בדקה התשעים' להאריך מועד לפינוי שנקבע בפסק דין. עינינו הרואות, כי כל פרק זמן שניתן ארוך ככל שיהיה, אינו מספיק. עלינו להיזהר פן מועדים שנקבעו בפסק-דין ייהפכו להמלצה".
"בקשת המדינה - הנסמכת בעיקרה על שיקולים שכבר 'שוקללו' בפסק הדין המקורי – מהווה למעשה ניסיון לשנות את האישונים שנקבעו בו. זאת לא ניתן לקבל", מוסיפים השופטים בהחלטתם.
הם מציינים כי "עם זאת, אסור להתעלם גם מההשלכות שעלולות להיות להימנעות מביצוע פסק הדין בנסיבות כאלה. המסר הטמון בכך הוא שניתן למנוע ביצועם של פסקי דין בשל חשש של המדינה מפני איומים ואלימות, מסר שעימו אין להשלים במדינת חוק".