בפסיקה דרמטית קיבלו שבעת שופטי בג"ץ פה אחד את עתירת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" וביטלו את החלטות מינהל מקרקעי ישראל המעניקות פיצוי כספי לחקלאים בשל שינוי יעוד הקרקע מחקלאות לבנייה. "ההחלטות לא היו כדין והחלוקה לא שוויונית" נאמר בהחלטה.
מדובר בהחלטות של מנהל מקרקעי ישראל הנקראות 717, 727 , 737 המעניקות פיצוי בגובה של 27% על כל קרקע שיעודה משתנה מחקלאות לצורכי בניה.
יש לציין כי הקרקעות אינן שייכות לקיבוצים אלא למדינת ישראל ומדובר למעשה בקרקע ציבורית השייכת לכל תושבי מדינת ישראל.
בעתירה שהגישה תנועת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" יחד עם תנועת "שיח חדש" לפני כשנתיים ובה טענה כי לא יתכן שאוכלוסית הקיבוצים והמושבים המהווה 3% בלבד מאוכלוסיית ישראל תיהנה מהפיכת הקרקע שניתן לה לצורכי חקלאות לצורכי בנייה ותגרוף בשל כך רווחים אדירים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כאשר הקרקע בעצם איננה שייכת לה כלל.
לדבריהם אוכלוסיית המדינה ובמיוחד השכונות ועיירות הפיתוח צריכים להינות ממנה.
מנגד טוען המגזר החקלאי כי עשרות השנים בהן החזיקו באדמות מעניקות להם זכויות על הקרקע.
בג"ץ בהרכב מיוחד של שבעה שופטים ובראשותו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק קבע פה אחד כי הפשרת קרקעות הקיבוצים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל "לא היתה כדין, החלוקה איננה שוויונית ומקצת מן ההחלטות היו בלתי חוקיות בעליל ויש לבטלן".
בג"ץ מתח ביקורת קשה על מנהל מקרקעי ישראל ואמר כי "מנהל מקרקעי ישראל אחראי על משאב יקר ערך לטובת הציבור ועליו להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות".
יחד עם זאת קיבלו שופטי בג"ץ כי יש לפצות את החקלאים על שינוי קרקע בשל הפגיעה בפרנסתם וקבע כי לגבי פיצוי החקלאים על המינהל לקבל החלטות חדשות וסבירות שלוקחות בחשבון את המצב החדש.
מדובר בהחלטות של מנהל מקרקעי ישראל הנקראות 717, 727 , 737 המעניקות פיצוי בגובה של 27% על כל קרקע שיעודה משתנה מחקלאות לצורכי בניה.
יש לציין כי הקרקעות אינן שייכות לקיבוצים אלא למדינת ישראל ומדובר למעשה בקרקע ציבורית השייכת לכל תושבי מדינת ישראל.
בעתירה שהגישה תנועת "הקשת הדמוקרטית המזרחית" יחד עם תנועת "שיח חדש" לפני כשנתיים ובה טענה כי לא יתכן שאוכלוסית הקיבוצים והמושבים המהווה 3% בלבד מאוכלוסיית ישראל תיהנה מהפיכת הקרקע שניתן לה לצורכי חקלאות לצורכי בנייה ותגרוף בשל כך רווחים אדירים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים כאשר הקרקע בעצם איננה שייכת לה כלל.
לדבריהם אוכלוסיית המדינה ובמיוחד השכונות ועיירות הפיתוח צריכים להינות ממנה.
מנגד טוען המגזר החקלאי כי עשרות השנים בהן החזיקו באדמות מעניקות להם זכויות על הקרקע.
בג"ץ בהרכב מיוחד של שבעה שופטים ובראשותו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק קבע פה אחד כי הפשרת קרקעות הקיבוצים לבנייה ע"י מנהל מקרקעי ישראל "לא היתה כדין, החלוקה איננה שוויונית ומקצת מן ההחלטות היו בלתי חוקיות בעליל ויש לבטלן".
בג"ץ מתח ביקורת קשה על מנהל מקרקעי ישראל ואמר כי "מנהל מקרקעי ישראל אחראי על משאב יקר ערך לטובת הציבור ועליו להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות".
יחד עם זאת קיבלו שופטי בג"ץ כי יש לפצות את החקלאים על שינוי קרקע בשל הפגיעה בפרנסתם וקבע כי לגבי פיצוי החקלאים על המינהל לקבל החלטות חדשות וסבירות שלוקחות בחשבון את המצב החדש.