השבוע הושקה תכנית חדשה של ארגון 'קרוב ללב' בה ייקחו חלק 40 בתי ספר יסודי חילונים ודתיים מכל רחבי הארץ, אשר יקיימו מפגשים אישיים ובית ספריים על מנת להכיר מקרוב ובאופן מעמיק את האחר.
בהשקת התכנית התכנסו כ-70 משפחות, הורי ותלמידי שכבות כיתה ד' משני בתי ספר בחיפה מבית ספר חמ"ד כרמל אליעזר ובי"ס הממלכתי בן גוריון בחיפה ונפגשו לערב היכרות.
בראיון לערוץ 7 מספרת חגית זליס, מנהלת התכנית, על הכוונות שמאחוריה והתגובות שקיבלה במסגרות החינוך השונות.
"באופן שהפתיע אותי הרעיון היה מונח וחיכו שמישהו ירים אותו. הדיבור והרצון להתחבר ולחזק את הקשרים בתוך השכנים שלנו בתוך החלקים המעט שונים של הפאזל שנקרא עם ישראל הוא רצון מאוד חזק, כך אני מגלה מדי יום מחדש. כשאנחנו מגיעים למנהלים ומציעים דרך לעשות זאת דרך 'קרוב ללב', שיוצר שפה חדשה בעם ישראל, לא נתקלתי במישהו שאמר שלא מתאים לו".
זליס נשאלה אם אכן גיל בתי הספר היסודיים הוא הגיל הנכון לפתוח במפגשים הללו. במענה היא אומרת: "אני רואה בפרויקט הזה מיזם חינוכי. באנו לחנך ולהמציא שפה חדשה בעם ישראל. אם נתרגל לדבר להתחבר ולפתוח את הלב כבר מכיתה א' כשנגיע לתיכון כבר לא נתקוטט, נכיר אחד את השני הרבה טוב יותר".
עוד היא מוסיפה ומציינת כי המפגשים הכרוכים בתכנית החדשה הם מפגשי משפחות ולא רק מפגשי ילדים. "אנחנו מאפשרים לדבר השלם שנקרא המשפחה לפגוש מרקם חיים אחר וזה יוצר תמונה שלמה. אני לא מצפה שילדים בגיל הגן ידונו בסוגיות מהותיות, אבל גם השיח המאוד פשוט מעלה דברים יומיומיים כמו 'מה עושים בשבת', וזה יוצר את השיח הנכון כל כך, שיח שחסר כל כך בעם שלנו ונכון להתחיל בגני הילדים".
על סוגיית החשש הקיים במסגרות הדתיות ממפגשים עם בני נוער מקבילים מהמגזר החילוני, חשש שבעקבותיו קיימות הכנות רבות וכבדות בטרם מפגש, היא אומרת כי "דווקא בגלל שאנחנו מתעסקים בגיל היותר צעיר החשש פחות, אבל יש חשש טבעי מעצם הכנסת המשפחה האחרת אלינו לבית, מה יגידו על הבית ועלינו ועל אורח החיים שלנו, איך לא נפחיד אותם, שלא יחשבו שאנחנו דוסים, לרגע אנחנו הולכים להרים את דגל הציונות הדתית בבית. החששות הן מהסוג הזה. אני לא חושבת שיש רצון בפרויקט הזה להתנגח אלא לפתוח את הלב שלא רק בעיתות מצוקה נדע שיש לנו שכנים לפנות אליהם, אלא בכל יום, במעלית בשבתות וחגים".
זליס מציינת ומספרת כי במיזם שהארגון שלה מתחיל ותקוותיה הן שהוא יתפשט לכל מקום בארץ ללא עזרתו של הארגון, משתתפים בתי ספר ממגוון תפיסות עולם, "יש לנו בתי ספר של חב"ד ויש לנו בתי ספר שניתן להגדיר אותם כהכי לייט שיש. עם ישראל כולו. יש בתי ספר שאני לא יודעת איזה הורים שייכים לאן. אין רצון לייפות אלא רצון אמיתי להיפגש, לפגוש את עם ישראל על כל גווניו".