הם באו משכונות המעמד הבינוני, מהעיירות והמשקים, צאצאי המהגרים של פעם שבנו את ארצות הברית, הארץ שקיבלה אותם, לא התערבה בחייהם הפרטיים והעניקה להם אפשרויות בלתי מוגבלות.
מי שעדיין לא משאירים את הדגל בחוץ בלילה מפאת כבודו - כל אלה הצביעו לטראמפ. גם בעיירה לייקווד, מעוז החרדים הליטאיים. למרות הפמיניסטיות אשר רואות נשים כמקשה אחת, 40 אחוזים הצליחו לחשוב לבד. וכן 40 אחוזים מהסטודנטים שלא ידעו שהם אמורים להצביע לקלינטון.
מושג הקול היהודי נעלם. JStreet פרסם סקר, שחכם היה גונז, אשר טוען: "70 אחוזים מהיהודים הצביעו לקלינטון". אבל מתברר שהמשתתפים רק זיהו את עצמם כיהודים. המספרים נכונים, אלא שתהום מפרידה בין 70 האחוזים שבהם רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוקסים פתוחים וגויים לפי ההלכה – סקטורים שהתאבלו בכתב על התוצאות, מה שרק מי שזנח את מושג הגלות מעז לעשות – ל‑25 האחוזים הנותרים שהם האורתודוקסים והחרדים.
התקשורת הישראלית הוכתה ביוהרה מסנוורת: כתבת ידועה התמוגגה על מישל אובמה ה"אהודה" ועל הילארי ואיך שכל הנשים איתן. כתב אחר קבע שבעיירות הקטנות בארצות הברית אנשים לא יודעים כלום ודעתם לא נחשבת. זה הזכיר כתבים זרים שיושבים בבתי קפה בירושלים וכותבים על "השטחים".
כעת הם מנתחים סוציולוגית ופסיכולוגית בזמן אוויר ובאין ספור מאמרים את הסיבות לתוצאות, הקרע ואובמקייר. אלא שצריך להכיר את אמריקה של פעם כדי להבין את הבחירות. ארץ שנישלה את האינדיאנים, התנהגה באכזריות משוועת כלפי שחורים ויש בה פשע ושחיתות, היא גם ארץ החלום האמריקאי ואהבת המולדת. זאת שגרמה לאותם שחורים למות בגאווה במדים למען המושג חירות במלחמת העולם השנייה. תלונות בוחרי טראמפ סובבות על אותו ציר: פגיעה בגאווה האמריקאית ובחירויות הפרט.
הייתה דילמה מוסרית, והפטריוטיזם ניצח. אמריקה החליטה שהפרת האמון בפרשת המיילים המסווגים חמורה מהתנהגות מעוררת חלחלה כלפי נשים. הזוג קלינטון לא היווה דוגמה לכבוד האישה – שלא נדבר על הנשיאים קנדי, ג'פרסון והילארי עצמה, שכעורכת דין הגנה על אנס של ילדה בת 12 ולעגה לה בפרהסיה.
"מהגרים ומסתננים לארצות הברית היום", אמר לי אייב פוקסמן כשהיה ראש הליגה נגד השמצה, "גם רוצים להפוך לאמריקאים, מחבקים את הדמוקרטיה והחוקה. כך קרה לאירים, לאיטלקים, לסינים וליהודים עד כלות יהדותם, וזה יקרה גם למוסלמים".
הוא טעה בגדול. ההפרש הקטן בין המתמודדים (למעשה קלינטון הובילה בספירה הכללית) וההפגנות לאחר החלטת הבוחר, בעידוד כספי ג'ורג' סורוס, הוכיחו את מה שמצביעי טראמפ הבינו: שזו ההזדמנות האחרונה לפני שהגוף הבוחר משתנה לבלי שוב. והם הצליחו.