זו תקופה רגישה שמחייבת זהירות. היה מסע בחירות בלתי צפוי ומלא הפתעות, ותהיה נשיאות בלתי צפויה ומלאת הפתעות.
טראמפ אמר השבוע בריאיון שהחלום שלו זה להגיע לפתרון עם הקונפליקט הישראלי-פלשתיני. קשה לי לראות איך הוא יעשה זאת עם התיישבות חדשה. אני חושבת שצריך לחכות ולראות לא רק מה תהיה הגישה שלו באופן כללי אלא מה יהיו הפרטים, מה הוא יבחר לעשות בדיוק. ואני בטוחה שהוא יפתיע גם פה. כי יש לו גישה אחרת, לא של פוליטיקאי אלא של איש עסקים. וגם פה אנחנו נראה את השינוי. יהיה פחות פוליטיקלי-קורקט.
אמנם הוא קיבל תרומות מאדלסון שתומך בהתיישבות, אבל כמו שהוא לא הקשיב לבכירי הקמפיין שלו לגבי מה לעשות או לא לעשות – מה להגיד או לא להגיד, עד כדי כך שהם לקחו לו את הטוויטר לקראת סיום הקמפיין, באותה מידה אני לא בטוחה שהוא יקשיב למי שתרם לו כסף כמו שפוליטיקאי יותר קונבנציונלי יעשה.
יש עוד סיבות לחכות ולראות מה יהיה הכיוון. מצד אחד יש לו בת שהתגיירה וחתן יהודי, ומצד שני הוא הולך למנות לתפקיד מאוד בכיר בקבינט שלו אדם שנטען כי הוא אנטישמי משום שהתלונן שהבת שלו לומדת עם יהודים בכיתה. אז אי אפשר לדעת במה הנשיא החדש באמת מאמין. ימים יגידו.
ד"ר הדס כהן
חוקרת אורחת במכון דיויס, האוניברסיטה העברית