1. ביום רביעי האחרון נרשם הישג משמעותי מאוד להתיישבות ביהודה ושומרון. הכנסת אישרה את חוק ההסדרה בקריאה טרומית, ולמעשה איפשרה להוציא לדרך לראשונה מהלך אסטרטגי שישנה את מעמדם של אלפי בתים בהתיישבות ביו"ש.
חוק ההסדרה הוא מהלך אסטרטגי בין אם הוא יציל את עמונה ובין אם לאו. חובה לחוקק אותו עם סעיף עמונה, אולם ימחלו לי תושבי עמונה אם אומר שגם אם הסעיף בעניינם לא יצלח את כל משוכות החקיקה משמעותו של החוק רחבה בהרבה מסיפורה של עמונה. גורלם של אלפי בתים בהתיישבות תלוי בחוק, שהוא הפתרון היחיד שיכול להעניק להם מעמד חוקי. ומעמד חוקי, כבר ברור היום, איננו לוקסוס. אתם מוזמנים להתעניין אצל משפחת הישראלי מה משמעותו.
2. בניסיון אחרון לבלום את חוק ההסדרה יצאו ראש הממשלה נתניהו ולשכתו מחד, והיועמ"ש מנדלבליט ואנשי משרד המשפטים מאידך, במהלך הכולל ספין כפול.
חלקו הראשון של הספין קשור לישוב עמונה ספציפית. על מנת להקל את הלחץ לחוקק את החוק עד למועד האחרון להרס עמונה מספרים לנו בלשכות נתניהו והיועמ"ש שהם עמלים על החייאת פתרון נכסי הנפקדים.
על זה צריך לומר ברורות: פתרון נכסי הנפקדים מת. על תעודת הפטירה שלו חתומים היועמ"ש מנדלבליט ומשפטני המנהל האזרחי. כל ניסיון לספר לנו שהפתרון הזה עדיין קיים הוא זריית חול בעיניים. בלי קשר ועם קשר, שופטי בג"ץ כבר רמזו ברורות בהחלטתם מהשבוע שעבר מה יעלה בגורל בקשה שתנסה להסתמך על יישום פתרון זה שתוגש לבג"ץ. בקצרה: היא תגולגל מהמדרגות באופן מיידי. אין מאחורי הספין הזה של הסדרת עמונה באמצעות פתרון נכסי הנפקדים, שאותו מכר הבוקר נתניהו לשרי הליכוד, כלום.
3. חלקו השני של הספין נועד להתמודד עם הטענה הנכונה והאמתית שלפיה חוק ההסדרה הוא בכלל לא פתרון לסוגיית עמונה, הוא פתרון לסיפור גדול בהרבה, סיפורם של אלפי בתים בהתיישבות ביו"ש.
מדובר באלפי בתים שסיפורם מתחלק לשניים. כמחציתם הם בתי "תקופת הקריצה והעלמת העין", בתים שנבנו על קרקע לא מוסדרת בעשרות השנים שבהם הרשויות המקומיות והמדינתיות עודדו בניה בכל מקום, מוסדר או בלתי מוסדר. עמונה, מגרון, גבעת אסף ויתר המקומות שעלו בשנים האחרונות הם רק הדוגמה לתופעה הרחבה הרבה יותר. כולם ידעו, כולם עצמו עין, עד שברגע אחד של דו"ח טליה ששון הקריצה הפכה לדגל שחור ואלפי משפחות גילו שהן בבעיה קשה מאוד.
המחצית השניה סיפורה קשה עוד יותר. אלו בתים שכאשר הם נבנו כולם היו בטוחים שהם נבנו כחוק, בתוך תכנית מתאר שאושרו, לפי המפות ולפי הספר. למרות זאת בשנים האחרונות, בעקבות עבודה של מה שמכונה "צוות קו כחול" במנהל האזרחי, נגרעו אותן אלפי דירות מתכניות המתאר הרשמיות, והפכו בן לילה, שלא בטובת בעליהם ולא באשמת איש מלבד אנשי המנהל האזרחי לבניה בלתי חוקית.
4. עבור הבעיה הזו הומצא חלקו השני של הספין שהחל לצאת לאור בסוף השבוע, ושמו החדש בישראל הוא "הפתרון הקפריסאי" או "המודל הקפריסאי".
מעט רקע היסטורי: בשנת 74' כבשה טורקיה את החלק הצפוני של האי קפריסין. במהלך שנות ה-80 הוכרזה בחלק הכבוש רפובליקה עצמאית לכאורה, אולם העולם ממשיך להתייחס לאזור זה כאל שטח קפריסאי הכבוש בידי טורקיה. כפי שקורה לא פעם במקרים שכאלו, בוצעו חילופי אוכלוסין דה פקטו בין חלקי האי. טורקים עברו לצפון ויוונים עברו למכרז ולדרום.
בשלב כלשהו כבר היה ברור שחילופי האוכלוסין בלתי הפיכים, אולם מצד שני נותרו בשני חלקי האי תושבים שלהם תביעת בעלות לגיטימית על נכסים בחלקו השני של האי. מימוש בפועל של תביעת הבעלות היה בעייתי, כי לא פעם כבר התיישבו על הקרקע הנתבעת תושבים שהזזתם ממנה לאחר עשרים או שלושים שנה איננה מעשית. לכן נהגה "המודל הקפריסאי", שקובע כי במקרים שבהם השבת הבעלות בקרקע בפועל איננה תוצאה צודקת בנסיבות בשטח יזכו בעלי הקרקע בפיצוי, שיקבע על ידי טריבונל שחלקו בינלאומי.
ההסדר המהפכני זכה לברכתו של בית הדין האירופי לזכויות אדם, ובכך למעשה נקבע עיקרון, שהוא כשלעצמו עיקרון חשוב. לפי העיקרון הזה גם במקרים שבהם השתלטות על קרקעות פרטיות מקורה בכיבוש, הפתרון ההוגן איננו מחייב השבת קרקע בפועל. לפעמים הפתרון הצודק והראוי הוא דווקא פיצוי כספי.
5. את המודל הזה מנסים עכשיו למכור לנו כאן בישראל, לכאורה כחלופה שתמנע את הצורך בחקיקת חוק ההסדרה. אלא שהעתקת המודל הקפריסאי למדינת ישראל, להבדיל משימוש ברעיון העקרוני, היא לא יותר מספין.
תחילה צריך להבין שהמודל הקפריסאי הוא בבסיסו משחק הדדי. יש נכסים של קפריסאים יוונים בצד הטורקי ולהיפך. שני הצדדים בנקודת הזמן הנוכחית לא מעוניינים לפעול באמת לסיום הכיבוש הטורקי משלל סיבות, ולא באמת חשוב מהן, ולכן צריך למצוא מודל שיעשה צדק מצד אחד ויהיה ניתן ליישום מעשי מצד שני. במקרה הישראלי אין כאן באמת משחק הדדי. הסיטואציה לגמרי שונה. הפלסטינים לא יבואו לטריבונל שמטרתו להעניק להם פיצוי על אדמותיהם, כי אם זה היה לגיטימי בעיניהם הם היו עושים זאת כבר היום. כל בית משפט מחוזי היה שמח להעניק להם את הסעד וכל מאחז וישוב ישראלי ביו"ש היה שמח לשלם את הפיצוי. הבעיה היא שפלסטיני שינקוט כיום בצעד כזה גוזר על עצמו גזר דין מוות, וזה לא ישתנה גם אם יקום טריבונל חדש ובינלאומי לצורך העניין.
בנוסף, המודל הקפריסאי בנוי על טריבונל בינלאומי אמתי ובעל מעמד בכיר בעולם זכויות האדם (בית הדין האירופי לזכויות אדם) שנתן למודל את הגיבוי המשפטי הבינלאומי. מישהו רואה את בית הדין האירופי מעניק לישראל תעודת הכשר לאיזה מהלך של פיצוי בעלי קרקע ביו"ש? כל טריבונל שישראל תייצר מטעם עצמה, גם אם ישבו בו משפטנים מהעולם והאמריקנים בממשל טראמפ יתנו לו איזה מכתב "הכשר", לא יתן מענה אמתי כמו המודל הקפריסאי, וממילא אף גוף שלטוני פלסטיני לא ישתף אתו פעולה.
למעשה, הפעלה של הרציונל שעומד מאחורי המודל הקפריסאי בסיטואציה הייחודית שנוצרה כרגע ביו"ש מחייבת דווקא את חקיקת חוק ההסדרה. בלי חקיקה כזו אין שום מודל. באחריות. אם רוצים להוסיף לחוק ההסדרה אלמנטים מהמודל הקפריסאי, כמו למשל מעורבות בינלאומית בקביעת גובה הפיצוי לבעלי הקרקע - זה בודאי אפשרי, אבל הבסיס חייב להיות החוק.
6. איך תדעו שאני צודק? התשובה במקרה הזה פשוטה מאוד. בהמשך השבוע יוצג לציבור "הפתרון הקפריסאי. מי יציג אותו אני לא יודע, אבל כשהוא יוצג תצטרכו לשאול את עצמכם שתי שאלות:
השאלה הראשונה היא האם הוצג מודל ברור עם פרמטרים שאפשר להבין בשפה פשוטה, או שמה שהוצג הוא מן מסגרת כללית עם הרבה ססמאות ומעט תוכן.
השאלה השניה היא האם למודל שהוצג צורפה התחייבות של היועץ המשפטי לממשלה ליישם אותו, או שהוא הוצג כאיזו מין משאלת לב בלתי מחייבת, מודל שבהגיע הזמן כאשר יבשיל הוא יובא לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, שיחליט אז האם לאשר אותו.
אם המענה על שתי השאלות יהיה באופציה הראשונה, מודל מחייב וברור עם התחייבות של היועמ"ש לאמץ אותו, אז תדעו שטעיתי. אם המענה יהיה באופציה השניה, אוסף ססמאות ללא כל התחייבות של ממש, אזי למרבה הצער תהיה המסקנה שאני צודק.