
משפחתו של ר' שלום עצר ז''ל הוציאה לאור את מפעל חייו: חומש "דברי שלום".
בחומש זה שמודפס לרגל יום השנה לפטירתו של עצר, נוספו שתי תוספות חשובות מעבר לתרגום אונקלוס ופירוש רש"י כמקובל – דברי חכמים ודברי הלכה.
בהקדמה לספר כתבה המשפחה, "חומש זה הוא פועלו החשוב של אבא ז"ל שפעל במשך עשרות עשרות שנים למען שיבת עם ישראל אל ארצו הישנה, ארץ בנימין, בה חיו ופעלו האבות.
"בערוב ימיו עת פרש מעבודתו הציבורית החשובה – ישב אבא על ספרי הלימוד מבוקר ועד ליל, ללמוד תורת ישראל 'כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם וליל', בשנים אלו השקיע אבא ז"ל מלוא מרצו לכתיבת חיבור חשוב זה, במסירות אין קץ, הקליד אט אט, מילה אחר מילה, במשך שנים, בשנות בריאותו, וביתר שאת בשנים בהם שכב על ערש דווי".
המשפחה מספרת כי "אף בימי אשפוזו הארוכים התעקש על לימוד תורה, עד שהשיב לאחר ייסורים קשים את נשמתו המזוככת לאביו שבשמים".
דברי החכמים בחומש מביאים את דברי חכמינו במרחבי התלמוד המבארים ודורשים את המקראות. הדברים נלקטו אחד לאחד ושובצו לצד החומש, על מנת להביא בפני הלומד את החיבור הישיר בין תורה שבכתב לתורה בעל פה.
בדברי הלכה מופנה הלומד לפסקי רמב"ם המבוססים על הגמרות המובאות, תוך ציון ללומד בתוך הגמרא עצמה. בצמוד לכל סוגיה אשר יש בה דיון הלכתי – הובאה ההלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם.
אביהו עצר, בנו של ר' שלום ז''ל, מספר על העבודה על הספר ועל הפרויקט הגדול שלקח על עצמו להנצחת אביו, "התהליך היה מאוד מוזר, ארוך ומורכב, הכל התחיל באזכרה של השלושים, כשהרב ציון חוברה דיבר ואמר שחשוב להוציא לאור את מה שאבא כתב. בתחילה היה נראה כאילו שהעבודה היא עבודת עריכה פשוטה, לאחר מכן חשבתי להוסיף משהו משלי, והוספתי את דברי ההלכה לדברי הגמרא".
"חשבתי שזו תהיה עבודת ליקוט ותו לא", מספר אביהו, "אך לאחר שהתחלתי לשבת על החומר עלו לי שאלות על גמרא זו ואחרת, וכן על ניסוח זה ואחר. ולא היה לי את מי לשאול, התחלתי לפתח שיחה פנימית: מדוע אבא ז"ל בחר דווקא את המילים הללו ולא מילים אחרות היה בהחלט משמעותי מאוד, במיוחד לאור זה שהתכנון לשנה הזו הייתה ללמוד עם אבא, אך לצערי הלימוד היה מונולוג ולא דיאלוג".
הוא מציין כי "הליקוט והעבודה היו מאוד מתישים, מדובר בפרטי פרטים, אני מקווה מאוד שלאורך זמן במידה ואקבל תגובות טובות על הספר, בעזרת ה אמשיך גם לספר שמות".
מטבע הדברים רגש רב ליווה את תהליך הליקוט, "לאורך הספר נראה היה כי קל לראות את מצבו הבריאותי של אבא ז"ל, היו דפים שהכתב היה חד וברור והיו דפים שהטקסט היה חסר, חזר על עצמו - דבר זה מאפיין מאוד את אבא שאפילו תוך ייסורים קשים הקליד בקושי רב, אני מקווה לספוג משהו מעמל התורה שלו".

-------
שלום עצר ז"ל - סגן ראש מועצת בנימין שנפטר בגיל 69. היה שותף לפיתוח ההתיישבות במשך שנים, היה ממקימי המועצה הדתית בבנימין ופעל רבות להקמת מקוואות ומוסדות חינוך.