הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט וחוץ וביטחון התכנסה היום (ד') להמשיך ולדון בהצעת חוק ההסדרה לקראת העלאתו להצבעה בקריאה ראשונה.
חברי הכנסת מימין ומשמאל שמעו במהלך הדיון סקירה משפטית מקיפה משורת משפטנים בכירים, אשר מעמידה בספק את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ומעמידה בספק גם את שורת הבעיות עליהן דיבר יועמ״ש הכנסת עו"ד אייל ינון ביום הדיונים הראשון של הוועדה.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) התייחס בפתח הדיון להיעדרות היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה מהדיונים. "לא זוכר מקרה דומה לזה שבו היועמ"ש מוציא חוות דעת ובאופן אוטומטי עמדתו מחייבת את כל המשרדים האחרים מטעם המדינה.
''מצד שני", אמר, ''יש החלטת ממשלה שלא קיבלה את חוות הדעת וזו אכן דילמה. נמשיך לדרוש שיבואו וישמיעו דבריהם בפנינו".
נועם שבת פרנק, נערה בת 17 המתגוררת בעמונה, אמרה בדיון "היום אהיה לפה לילדים בגנים ובמעונות שרוצים להישאר בבית ולא לחוות את הגירוש. אותנו לימדו כשכמבטיחים צריך לקיים''.
היא ביקשה להפנות את דבריה לנתניהו, "ראש הממשלה, הבטחת כבר לפני ארבע שלא יהיו יותר עקירות אז תקיים את ההבטחה ותשאיר אותנו בבית. אותנו לימדו שחוק הוא חוק מפני שהוא צודק ונכון. הדבר הכי צודק הוא להשאיר את הישוב שלנו והדבר הכי מטופש ומרושע זה להרוס אותו אז אם צריך חוק תחוקקו ותשאירו אותנו בבית".
ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) אמר כי "הבעיה האנושית הקשה היא האשליה שהוועדה הזו נותנת לתושבי עמונה. שנתיים נתן בג"ץ הזדמנות למדינה לטפל בעניין והמדינה דחתה עד לרגע האחרון ועכשיו מנסה להביא הצעה שברור שלא תעבור את בג"ץ, לכן התחושה שניתנת לתושבים שאולי יהיה פתרון – מבחינה אנושית ולאומית היא אסון והיא פשע".
פרופ' יוג'ין קנטרוביץ' מאוניברסיטת נורת' ווסטרן, מומחה למשפט בינלאומי, אמר כי דיני הכיבוש אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, אבל גם אם היו חלים זה לא היה מונע את המפקד הצבאי מלהפקיע רכוש פרטי תמורת פיצוי.
לדבריו, נכון שגופים כמו בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג עלולים לנקוט פעולות בשל חקיקתו של חוק ההסדרה, אבל גם בלעדיו כל סגירת מרפסת בגילה היא עבירה על החוק הבינלאומי והחוק הנוכחי לא ישנה מצב זה.
קנטרוביץ' אמר כי ביחס למונח "לטובת הכלל" בהקשר לקניין הנוגע לדיני כיבוש, מדובר על פעולה שנעשתה לטובת תושבי האזור המקוריים. "אפילו על פי תקנות האג יש נימוקים טובים לכך שהתושבים הישראליים באזור ייחשבו כחלק מהאוכלוסייה המקומית שהשלטון הכובש חייב לדאוג לטובתה, במיוחד כלפי ילדי המתיישבים. לדבריו, חשוב לדעת כי המגבלות שישראל לוקחת על עצמה אין אח ורע מבחינה בינלאומית".
היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד אלעזר שטרן, הסביר כי שאלת טובת האוכלוסייה המקומית היא אחד הדברים המרכזיים אותם יש לבחון. "למיטב בדיקתנו- אוכלוסיית המתיישבים מוכרת כמקומית לעניין תקנה 43, כשמדובר על משהו שמשותף למתיישבים ולפלסטינים כמו קווי חשמל או תשתיות שהן לטובת כלל הציבור.
''הקשר נוסף מוכר הוא צורך ביטחוני של הגנה על חיי אדם או צורך בהגנה על זכויות אדם. אין כרגע, למיטב ידיעתנו, הכרעה לגבי מקרים מתחום המשפט הפרטי כשיש קונפליקט בין האוכלוסיות המקומיות, כמו חקיקה שמעדיפה את המתיישבים הישראלים".
לדברי עו"ד שטרן, ''בהנחה שכרגע המפקד הצבאי מפעיל את דיני התפיסה הלוחמתית על פי המשפט הבינ"ל, התקנה אינה חוסמת את אפשרות המפקד הצבאי להפקיע אדמות בקניין פרטי, ובלבד שהדבר עומד בתנאי תקנה 43".
פרופ' טליה איינהורן, מומחית למשפט בינלאומי פרטי ופומבי שהעידה בעבר בפני הוועדה הכלכלית המשותפת של הקונגרס האמריקאי ביחס להסכמים בין ישראל לרש"פ, תקפה את עמדת היועמ״ש ואמרה כי ״ישראל הודיעה רשמית שתקנות האג לא חלות עליה ושהיא בחרה מיוזמתה לקיים בהתנדבות את ההוראות ההומניטריות בלבד".
פרופ׳ איינהורן הוסיפה כי ישראל רשאית לחוקק ביו"ש ואף היו תקדימים לכך כפי שבריטניה חוקקה בתקופת המנדט בניגוד לאמנת האג על מנת להיטיב עם אזרחי בריטניה בכל רחבי האימפריה הבריטית, ואף לפי החקיקה הירדנית הרחבה שהוחלה ביו"ש בזמן שירדן הייתה במעמד של "כובש".
איינהורן אף התייחסה לסכנת התביעה בבית הדין הבינלאומי בהאג ואמרה כי הסיכון נמוך מאחר ו"פלסטין" לא הוכרה כמדינה כאשר גם בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע תקדים בסוגיית קפריסין שאין זה ראוי לגרש מבתיהם בכפיה אנשים, נשים וטף.
פרופ' שלום לרנר, מרצה לדיני קניין, אמר בוועדה כי "עד לפני כעשרים שנים אם פגעו למישהו בזכות קניין, לבימ"ש לא היה שיקול דעת. כיום יש שיקול דעת, במקרה של תום לב אובייקטיבי בית משפט לא מפנה אוטומטית מסיג גבול''.
ביחס למונח אחריות חברתית אמר לרנר כי "זה בדיוק המקרה המתאים להפקעה. תמיד עדיף לרכוש זכויות רצונית, אבל כאן יש כשל שוק ולממשלה אין ברירה אלא לרכוש באמצעות הפקעה, שכן ביהודה ושומרון אי אפשר להשיג רכישה רצונית כי המוכרים מסתכנים במוות".
ד"ר רונית לוין שנור מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, מומחית לתחום הקניין ורב סרן במיל', אמרה כי ''הצעת החוק לא תכשיר את ההתנחלויות באיו"ש בעיני המשפט הבינ"ל. משמעות ההצעה במשפט הבינ"ל היא שישראל מקצינה עמדותיה ביחס לסכסוך וכמו כן ההצעה סוללת מסלול ישיר לתביעת בעלי הקרקע מול טריבונלים שעד כה נמנעו מלהתערב".
עו"ד שלמה פוליטיס, לשעבר היועץ המשפטי באיו"ש ובעזה, אמר כי "תקנה 43 מאפשרת לאמץ את ההפקעה על פי הדין הירדני. יש שני מסלולים להחיל חקיקה באיו"ש - אחד לפי המפקד הצבאי, כמו שהחילו את דיני מע"מ, בית משפט בחן וזה אושר.
''מסלול נוסף הוא הכנסת שהחילה את הדין הפלילי. אני לא רואה מניעה מבחינת המשפט הפנימי, שהכנסת תחוקק חוק שיחול באיו"ש ותהיה לו השפעה לאוכלוסייה הפלסטינית. בהצעת החוק הנוכחית, אין מדינה אחרת, אין ריבונות והשטח מוחזק. מכיוון שאנחנו שולטים בשטח שליטה אפקטיבית, אין מניעה. אם רוצים שהחקיקה לא תיפסל, בין מפקד צבאי לכנסת, נראה שהמסלול הנכון הוא הכנסת שכבר פעלה בתחום זה".