צרכני התקשורת הישראלית למדו ביממות האחרונות שהתומכות והתומכים בשילוב הם אנשי הנאורות והקדמה, ואילו המתנגדות והמתנגדים רוצים להחזיר אותנו דורות אחורה ולדרדר את מעמד האישה לתהומות תחתית. מלחמת בני אור בבני חושך גרסת 2016.
"אנחנו במסך עשן", שר אריאל זילבר, והמילים מתאימות בדיוק לויכוח המתלהט בנושא הזה. שכחנו לחלוטין שהשאלה האמתית שעומדת על הפרק במקרה הזה איננה שאלה של מעמד האישה ושל פני החברה. השאלה שצריכה להטריד אותנו היא אחת: מה יתרום במידה הרבה יותר טובה לביטחון ישראל. הא ותו לא.
וכאן, כאשר מגיעים לדון בביטחון ישראל, מתברר שהתמונה שונה מזו שמנסים לצייר לנו בצה"ל ובארגוני הנשים. לצורך העניין תרשו לי להביא ציטוט מתוך פסקאות הסיכום של מאמר שפרסמה בחודש אפריל 2014 אל"מ טליה לנקרי בכתב העת "מערכות", כתב העת המרכזי בנושאי צבא וביטחון בישראל:
על פי נתוני צה"ל, רק 14% מכלל הנשים שמוינו לתפקידי לחימה מסיימות את שירותן בתפקיד לחימה. גם הנתונים בנוגע לשיעורי ההתייצבות של נשים לשירות מילואים מחזקים את הטענה כי צה"ל אינו יכול להתבסס על שירות של הנשים האלה במילואים בכלל ובתפקידי לחימה בפרט. שיעורי ההתייצבות הזעומים של נשים לתפקידי לחימה מפחיתים מאוד את המוטיווציה של צה"ל להשקיע בהכשרתן".
כמה צביעות ורוע היו במתקפות הפרועות על אלוף (מיל') יפתח רון טל ותא"ל (מיל') אביגדור קהלני שהעזו, שומו שמיים, לטעון ששילוב הנשים כלוחמות יזיק לביטחון המדינה. חבל שרון טל נכנע ללחצים וחזר בו מדבריו, האמת היא שהוא צדק. אולי לא כל הארגונים הפועלים לשילוב הנשים כלוחמות מבקשים להחליש את צה"ל, אבל אצל חלק מהם בוודאי ישנה אדישות כלפי האפשרות שעוצמתו של צה"ל תיפגע. עצוב שבישראל של שנת 2016 אדם צריך לחשוש לומר את האמת בפומבי, ועצוב שרון טל נכנע לחשש הזה. טוב שקהלני, גיבור מלחמת יום הכיפורים, הראה גם כאן אומץ לב ציבורי ולא חזר בו מדבריו הנכוחים בסוגייה הזו.
בשיחות עם קצינים בכירים, אלופים במילואים, שאינן לציטוט, נאמרים לנו דברים חמורים בנושא הזה. אולם, כך מתברר, אומץ לב בשדה המערכה לא תמיד מעיד, כמו אצל קהלני, על אומץ לב גם בשדה הדיון והוויכוח הציבורי. קצינים בכירים רבים לשעבר פשוט חוששים, והמחיר עלול להיות פגיעה בביטחון ישראל.
זה המקום לקרוא לאותם קצינים: אל תפחדו, הפסיקו לשתוק! כאשר עוצמתו של צה"ל ויכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם האיומים הגדולים הקיימים עליה עומדים על כף המאזניים אין מקום לחששות ולמורך לב. חובה להגיד את האמת גם במקום שיש מי שהיא לא נעימה לאוזניו. עם ישראל יעריך בסופו של דבר את כנותכם ואומץ לבכם.