בעקבות אירועי השריפה בבית מאיר ובחיפה, שבהם נשרפו מספר מבנים ולולים שהכילו אסבסט, מזהיר המשרד להגנת הסביבה מפני שהייה בטווח הקטן מ-50 מטר ממבנה אסבסט שנשרף.
במשרד מציינים כי בבתים הסמוכים למבנה יש לסגור פתחים (חלונות ודלתות) הפונים לאזור האמור, ובעת נסיעה בכניסה ליישוב סמוך לאזור שבו נשרף אסבסט, יש לנסוע ברכב עם חלונות סגורים.
כמו-כן, חל איסור להיכנס למבני אסבסט שנשרפו, ובכל מקרה יש צורך בציוד מיגון נשימתי וכן להוציא ציוד מחשש שהוא מזוהם בסיבים.
"יצוין, כי בבית מאיר פעל היום קבלן אסבסט מנוסה ומקצועי תחת פיקוח בשטח של המשרד להגנת הסביבה", מדגישים במשרד ומתארים את עבודות ההגנה מפגעי האסבסט:
"בשלב ראשון סומנו כל האתרים שבהם נשרף אסבסט, ומיד לאחר מכן החל תהליך של פיזור חומר מלכד במטרה לקבע את סיבי האסבסט (אינקפסולציה).
תהליך זה כבר הסתיים במרבית האתרים בישוב, ו-90% מהמשפחות כבר שבו לבתיהן. העבודות בוצעו עם ציוד וביגוד מיוחד, שכן האסבסט במצבו הנוכחי, הפריך, ופוטנציאל פיזור הסיבים המסרטנים שלו לאוויר גבוה במיוחד.
בשלב האחרון לעבודות המורכבות יפונה האסבסט לאתר ייעודי לקליטת אסבסט. ההנחיות הללו צפויות להישאר בתוקף עד לסילוק המפגע".
על אופן פגיעתו של האסבסט מרחיבים במשרד להגנת הסביבה: "במהלך שריפה, הצמנט המלכד את הלוח נשרף, לוח האסבסט מתפרק, וסיבי האסבסט משתחררים לאוויר. סיבי האסבסט משנים את המבנה הגבישי שלהם רק בטמפרטורות גבוהות (מעל 700 מעלות צלזיוס). לפיכך יש הכרח לטפל מוקדם ככל הניתן בסילוק מפגע האסבסט שנוצר כתוצאה משריפה.
הטיפול כולל מתן מענה ראשוני: סימון המבנים בסרטי בידוד למניעת כניסת אוכלוסייה, התזה של חומר מקבע (אינקפסולציה), והרטבה; ומענה משני: איסוף פסולת האסבסט, ניקוי חלקים הניתנים לשימוש חוזר".
כאשר מדובר במבנה סגור, דורש המשרד להגנת הסביבה לבצע דיגום לניטור סיבי אסבסט באוויר כתנאי לאיכלוס הנכס. במקרה ומדובר במבנה פתוח או כאשר יש עומס של חלקיקים באוויר - אין טעם בדיגום.