מרים בוקר, ניצולת שואה תושבת בית מאיר, אומרת היום (ראשון) בראיון לערוץ 7 כי היא משוכנעת שהאש שאחזה בבתי המושב בסוף השבוע נגרמה על ידי הצתה מכוונת.
בוקר משחזרת את החוויה הקשה בלילה שבין יום חמישי לשישי עת התעוררה מאזעקה ברחבי היישוב וגילתה שהלהבות מאיימות על ביתה.
"עד חצות עקבתי אחרי החדשות ואז הלכתי לישון. בשעה שתיים שמענו היה צופר ובעלי פתח את הרדיו ושמע שיש שריפה בבית מאיר אז הוא צעק לי: 'אש מרים תתלבשי, תזדרזי'. מה שלקחתי איתי זה את התכשיטים ואת הארנק. אפילו לא לקחתי איתי את התיק, הכל השארתי", מספרת בוקר.
בוקר התלבשה בחופזה ובצאתה מהבית כבר ראתה את הלהבות ברחוב: "הבתים כבר היו שרופים. ברחוב שלי הבניינים כבר בערו, אז ירדנו פה לשכן היינו שם כמה משפחות בערך שעתיים עד שהשתלטו קצת על האש ואז יצאנו מבית מאיר בשיירה".
בוקר מספרת כי זו אינה הפעם הראשונה שהותקפה על ידי ערבים. בשנת 2008 בוקר ארבעה ערבים רעולי פנים פרצו לביתה וניסו לשדוד אותה: "ב-14 בינואר באחת בלילה אני מתעוררת. ארבעה רעולי פנים היו לי במסדרון. צעקתי להם: 'תסתלקו לי מהבית' קפצתי מהמיטה וניסיתי להסיר את המסכה מפניו של אחד מהם. שניים תפסו אותי וזרקו אותי על הרצפה וגם נתנו לי כמה בעיטות".
למרות הקשיים בוקר מצהירה כי שום דבר לא יזיז אותה מביתה שבבית מאיר: "אני נשארת כאן לעולם ועד. אין שום מצב שאני אעזוב את ארץ ישראל ואת מדינת ישראל. אין דבר כזה. יכולים לעשות לנו מה שהם רוצים אבל אנחנו כמו עוף החול שקם לתחייה. אנחנו נשקם את שני המבנים האלה. זה בדם שלנו".