מכינת ליאל בתרגול
מכינת ליאל בתרגולצילום: יח"צ

הוא היה נער גבעות ובימים אלה הוא מקים מכינה לנוער נושר, נוער שצה"ל בחר שלא לגייס לשורותיו.

בצלאל ויברמן מקים מכינה לזכרו של חברו לצוות שנפל במבצע 'צוק איתן', ליאל גדעוני ז"ל. ביומן ערוץ 7 סיפר את סיפורו

"המשימה שהכוח של ליאל קיבל הייתה המשימה שאנחנו, הכוח של העורב, היינו אמורים לקבל, אבל שעה או שעתיים לפני הפעילות זה שונה והכוח של ליאל נשלח לאתר את המנהרה. כל זה קרה תחת הפסקת אש חד צדדית וליאל נהרג. אתו נחטף הדר גולדין ונהרג בניה שראל", מספר ויברמן ומתאר את התחושות לאחר המבצע, תחושות שהובילו אותו להנציח את השלושה במיזם "הכשרת נוער שאנחנו מגדירים אותו כנוער בסיכוי לשירות משמעותי בצבא".

"הפרויקט הזה הוקם בקריית משה והורחב אחרי הנפילה של ליאל, הפרויקט מקנה לנערים ביטחון וערכים לפני גיוס לצבא ועם שיתוף פעולה עם הצבא מגייסים אותם. עכשיו לקחתי את החלום צעד אחד קדימה ואני שוקד כעת על הרחבה והקמת מכינה. הנוער הזה מגיע לגיל 18 ואז גם הצבא וגם רוב המכינות לא רוצים אותם והכי נוח לו לחזור למקום שבו הוא היה, מקום נמוך. אנחנו רוצים למנף את הנוער הזה כדי שבסופו של דבר גם יגויסו לצה"ל".

במכינת ליאל, אותה מקים כעת ויברמן, תשולב עבודה חקלאית המחזקת את אהבת הארץ לצד אימונים פיזיים ומנטאליים והקניית ערכים. את כל זה אנחנו מבצעים בסיוע של עובדים סוציאליים באווירה מאוד משפחתית. יש לנו כבר 15 בני נוער שאיתם אנחנו רוצים לפתוח. הנוער הזה מסתובב והם שואלים כל יום מה קורה עם המכינה. כעת מה שחסר לנו הוא תקציב. רוב המכינות ממומנות על ידי משרדי הביטחון והחינוך, אבל הנוער שלנו לא מוגדר כמועמד לשירות ביטחון, מלש"ב שעליו מקבלים תקציב, ולכן אנחנו לא מקבלים תקציב עד שנראה הצלחות ואז כולם יתחברו אלינו".

בהמשך הדברים עלה שוב בשיחה עם ויברמן עברו כ"נער גבעות", והוא ממהר להבהיר שהמכינה אותה הוא מקים אינה מכוונת את פניותיה דווקא לנוער המוגדר כנוער גבעות, הנוער עם הפאות שמתגורר בגבעות השומרון, אלא לנוער במצב דומה לזה שבו הוא עצמו היה, נוער ללא מסגרות שמוצא את עצמו בגבעות השומרון.

על עצמו הוא מספר כיצד בילדותו היה עד לפיגוע התאבדות בצומת פת שבירושלים, והמראות והריחות של האירוע הטראומתי נותרו חרוטים בו ו"גרמו לי בגיל מאוד צעיר לאבד עניין בלימודים ולהסתבך עם החוק, בהתחלה בכיוון הלאומני ואחר כך בפלילי, מה שבסופו של דבר הוביל אותי לגבעות, שם בגבעות איתמר לקח אותי כאבא סא"ל במילואים מסיירת מטכ"ל. הוא עשה איתי את כל הדרך עד השירות בצבא. בצבא, עם כל קשיי ההסתגלות היו מפקדים שהאמינו בי. הגעתי לגדס"ר גבעתי. הצבא אמנם מחפש לוחמים אבל הוא צבא העם. היו לי המפקדים הנכונים שתמכו בי, מה שהוביל אותי לרצון להחזיר טובה לצבא ולהקים פרויקט אצלי בשכונה, שהתחיל עם ארבעה נערים וגדל לשלושים נערים תוך שאני מסיים מסלול ב'צוק איתן' ועד לפרויקט לזכרו של ליאל".

בשלב זה של היערכות להקמת המכינה, מקבל המוסד שהוא מקים את המעטפת הארגונית של מכינת 'ארזי הלבנון' בראשות הרב זאב שרון. "קיבלנו ליווי מקצועי אבל מבחינה תקציבית אנחנו בבעיה", הוא מספר. "יש לנו כבר מבנים למגורים, גוייסו אנשי צוות. אנחנו רק מחכים לסיום גיוס הכספים ולהתחיל לפעול עם הנוער הזה".