מתוך תקווה שפרק ההצתות והשריפות מאחורינו ואולי הגשם הצפוי בקרוב יסייע לכך שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם איזי בלנק, יו"ר איגוד אדריכלי הנוף הישראלי, על האופן בו ניתן ואפשר לשקם את הרס הנוף והייעור שנפגע באופן קשה כל כך.

בלנק מבהיר כבר בפתח דבריו כי שיקום הופים והיערות ייארך זמן רב. "זה ייקח זמן. צריך סבלנות, וכדי לעשות את זה נכון צריך לחשוב ולא למהר. אנחנו צפויים עכשיו לשטיפה של הגשמים את הפיח והלכלוך ומצד שני התפוצצות אוכלוסין של אורנים, כי הצנוברים הפיצו את הזרעים שלהם ותהיה פריצה של אורנים שיהיה צורך לדלל אותם, להוריד חלק ניכר מהם כדי לא לקבל יערות של אורנים".

אך ההתמודדות עם "מבול האורנים" הצפוי אינה ההתמודדות היחידה, ובלנק מפרט: "צריך לחשוב באופן רב מערכתי על ההתמודדות והאופן שניתן להפוך אותה להזדמנות וזאת בשלושה מישורים: האחד הוא החורש בהיקף הערים זכרון וחיפה שנפגעו, ושם הטבע יעשה את שלו, ואנחנו מקווים שזו תהיה הזדמנות לגורמים האחראים לבצע שינוי במרקם היער ולטעת במשך הזמן גם הרבה מאוד רחבי עלים ולעודד רחבי עלים כמו חרוב אלון וזית, ולהקטין את הכמות של המחטניים שהם הבעייתיים ביותר בשריפה".

"בנוסף, רשויות כיבוי האש יבקשו בוודאות רצועת הפרדה בין הבתים והחורש. הם לא יסכימו שהחורש יתקרב לבתים וידרשו רצועה של עשרים מטרים והתקנות החדשות קובעות מרחק כזה, במידה רבה בצדק. צריך לחשוב מה עושים ברצועה הזו, אולי שבילי טיול שמקיפים את השכונות שסמוכות ליער, אולי להקים מערכת שמחברת את האוכלוסיה לחורש, אולי דרכי טיול שיאפשרו גם לכוחות הכיבוי לנצל את השטח למקום כדי לשלוט על התפר ולנהל את המאבק באש הבאה משם. את הטיילת הזו ניתן לחבר אל הטבע ולהפוך את האירועים להזדמנות".

"צריך לחשוב על כל זאת עם גורמים רלוונטיים כמו המסלול לאדריכלות נוף בטכניון שכבר יזם יחד איתנו קורס לימודי שבו סטודנטים יציעו יחד עם הציבור העירייה אקולוגים ואגרונומים הצעות חדשות ורעננות להתמודד עם הקטסטרופה ואולי להציע דברים נוספים במקומה. לזה אני קורא לנצל את הקטסטרופה ולמנף אותה לטובת כלל הציבור והמשתמשים".

על כך נשאל בלנק אם מקבלי ההחלטות בישראל נכונים ועורכים לכיוון כזה של מחשבה. תשובתו במקרה זה אינה אופטימית: "המערכת השלטונית לא נוהגת לחשוב קדימה. המערכת שאני מדבר עליה היא רב שנתית. חורש משתקם בפרק זמן של 15-20 שנה, ואף אחד במערכת הפוליטית לא חושב כל כך רחוק, אבל בשביל זה יש את הטכניון, את איגוד אדריכלי הנוף, את עיריית חיפה ואת המומחים. אנחנו כאדריכלי נוף יודעים שאנחנו נוטעים עבור הדורות הבאים, ממש כמו שמובא במקורות יותר מפעם אחת".

בדבריו מציין בלנק כי התכנית עליה הוא מדבר אינה נסמכת על תקדימים בינלאומיים כלשהם אלא להיפך. תקוותו היא שהתקדים הישראלי יהיה זה שיילמד במקומות אחרים ברחבי העולם. "הדברים לא מעוגנים בתקדימים בינלאומיים, אבל כמדינה לא שגרתית שמתמודדת עם בעיות ביטחוניות והצתות מכוונות וקשיי מזג אוויר אנחנו יכולים להיות מובילים גם בתחום הזה ולקבוע אולי קריטריונים ותקנות שאחרים יבואו וילמדו מאיתנו. אנחנו מדינה מיוחדת וצריכים לתת פתרונות לא שגרתיים בגלל הסיטואציה שבה אנחנו חיים".