לשרוף את האויב זהו נשק אסטרטגי אסלאמי. מאות פסוקים בקוראן מתייחסים ל"אש הגיהינום" שבה יישרפו כל הכופרים.
התחיל בזה מוחמד. הוא כבש את נאת המדבר הפורייה ביותר שבה ישבו יהודי ח'ייבר באמצעות שריפת עצי הדקל. מעשה זה הטיל על היהודים אימה רבתי (קוראאן, 59:2), והם נכנעו לו בלי קרב. מכאן הסיסמה ברחובות הפלשתיניים: "ח'ייבר, ח'ייבר, הוי היהודים: צבאו (או חרבו) של מוחמד ישוב".
מזה שנים רבות הפלשתינים שורפים את הטבע בישראל. השריפה האחרונה, בעיקר בחיפה, עקב האיום על העיר ועקירת עשרות אלפים מבתיהם, גיבשה אתוס פלשתיני-אסלאמי: "אנתיפאדת האש" תביא לניצחון האסלאם ולגירוש הציונים.
אז מה ישראל עושה? שום דבר, מלבד מסרים כמו "הם לא ינצחו אותנו" והנפת הדגל במקומות שהם שרפו. האם זו התגובה הציונית ההולמת?
אז מה צריך לעשות? כמו בכל תחום, הרתעה אפקטיבית. במעשים ולא במילים. "כי האדם עץ השדה". העץ הוא האדם ושריפתו היא כמו לרצוח אדם, לא פחות. השורפים דינם כמו רוצחים. אם נצפים בשעת מעשה - יש לירות בהם ולהורגם. כמו ההגנה על הנפש.
מערכת המשפט צריכה להשתנות לחלוטין. אנשי הכיבוי יכולים להעיד במשך שנים על אנשים שזורקים ליערות צמיגים בוערים לנגד עיניהם, והם לא יכולים לעשות דבר. החקיקה צריכה להיות ברורה וחדה: מאסר עולם, כמו רצח. מי שסבור שאני מגזים, לא מבין את המשמעויות. קרה לנו נס הפעם, ואני מדבר גם באופן אישי, ולא היו נפגעים בנפש. מה היה קורה אם חלילה היו נהרגים אנשים?
מערכת אכיפת החוק צריכה לקבל לידיה סמכויות ברורות: לירות על מנת להרוג. יש לקבוע חקיקה ברורה ושלילת אזרחות. שכן אזרחות משמעה קודם לתת, ואחר כך לקבל.
כמו כן יש לפעול להוצאת כל המפלגות הערביות מחוץ לחוק. הגיע הזמן שאנשי בג"ץ המנותקים יבינו ויפנימו כי המפלגות הערביות, כולן, פועלות כדי לחסל את מדינת ישראל היהודית-ציונית.
לצערי ישראל פועלת רק כאשר "כוס הדם התמלאה", ולא "סוף מעשה במחשבה תחילה".
ד"ר דוד בוקעי
מזרחן, אוניברסיטת חיפה